"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי)

[ז'ק]

פירוש אחר במעשה של גדעון וגיזת הצמר- ממנו נוכל ללמוד על חשיבותה של ירידת הטל אצל הקב"ה ועל כך שרצונו של הקב"ה שלא להפסיק את ירידת הטל

כפי שהבאנו לעיל- לאחר הסימן הראשון שנתן גדעון שהטל יירד רק על גיזת הצמר ואילו על שאר הארץ לא ירד טל, מתאר הפסוק (שופטים פרק ו' פסוק ל"ח) "וַיְהִי כֵן, וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה, וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם". ואילו לאחר הסימן השני שהגיזה תהיה יבישה ואילו על כל הארץ יהיה טל, מתאר הפסוק (שם פסוק מ') "וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים כֵּן בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיְהִי חֹרֵב עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְעַל כָּל הָאָרֶץ הָיָה טָל". שמתם לב לשינוי בין שני הפסוקים? בפסוק השני נאמר "ויעש אלוקים כן", ואילו בפסוק הראשון נאמר "ויהי כן" ולא כתוב "ויעש אלוקים כן". מה ההבדל ומה הסיבה? כתבו התוס' בתענית (ג' ע"א ד"ה ואילו בפירושם השני), וז"ל: ועוד מצאתי, כשאמרו "על כל הארץ יהיה טל" כתיב "ויעש אלהים כן", וכשאמר "טל יהיה על הגיזה לבדה ועל כל הארץ יהיה חרב" כתיב "ויהי כן" ולא הזכיר בזה ה' יתברך. וטעמו אשר אומר כי הוא זה, כי אין ה' יתברך מזכיר שמו על הרעה, כי אם יהיה חורב על כל הארץ היתה רעת יושבי בה, וכתיב (שמות כ') "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך". אבל כשאמר "על כל הארץ יהיה טל" כתיב "ויעש אלהים", עכ"ל התוס' בפירוש השני. ומקור הדברים הוא בילקוט שמעוני (שופטים רמז ס"ב), וז"ל: התחיל מנסה בגיזה, שנאמר "אנסה נא רק הפעם בגיזה" מה כתיב? "ויהי כן", אין הקב"ה מיחד שמו שם, אמר הקב"ה כל העולם בצרה ואני מיחד שמי והכתיב "כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע". אבל בשעה שאמר "יהי נא חורב אל הגזה לבדה" אמר הקב"ה הואיל וטל מנשב והעולם שמחים אייחד שמי, שנאמר "ויעש אלהים כן בלילה ההוא".

ולפי המדרש והפירוש השני בתוס' נראה שבאמת בלילה הראשון לא ירד טל בשאר הארץ אלא רק על הגיזה, ולכן כתוב "ויהי כן" ולא "ויעש אלוקים כן", כי הקב"ה לא מזכיר ומייחד את שמו על דבר רע, ומה שלא ירד הטל בלילה ההוא בשאר הארץ היה דבר רע. אבל בלילה השני שירד הטל על כל הארץ כתוב "ויעש אלוקים כן", כי הקב"ה מזכיר ומייחד שמו על הטובה.

נמצאנו למדים עד כמה חשיבותה של ירידת הטל אצל הקב"ה ועל כך שרצונו של הקב"ה שלא להפסיק את ירידת הטל אפילו רק ללילה אחד.

[ז'ק]

האם באמת הטל אינו נעצר לעולם ?

ממשמעות הדברים שהבאנו לעיל ניתן להבין לכאורה כי הטל אינו מפסיק לעולם, וכי בכל לילה ולילה של כל ימות השנה יורד טל. האם באמת כך הם פני הדברים ? האם בכל מקום בעולם יש ירידת טל בכל לילה ולילה ? התשובה: לא ! יש מציאות שלא בכל לילה ולילה ירד טל, וזה יכול להיות בגלל שלל סיבות שנזכיר כמה מהן:

• (א) לילה מעונן- כפי שהזכרנו לעיל בתחילת הדברים, ירידת הטל נובעת כתוצאה מהתקררות האויר לרמה שהוא מגיע לרווית- על (100 אחוזי לחות). אף אם האויר עצמו לא הגיע למצב של רווית- על, מ"מ מגע האויר בגופים שהטמפרטורה שלהם ירדה עד ומתחת לנקודת הטל תביא להתעבות האויר על גבי אותם גופים קרים, כך ששכבת הטל תכסה את אותם גופים. ואכן בלילות בהירים- עקב שחרור החום בלילה לאטמוספרה, פני הקרקע והסמוך לה מתקררים עד לאותה נקודת טמפרטורה המאפשרת לאדי המים שבאויר להתעבות ע"ג אותם גופים קרים ("גרעיני התעבות"). אבל בלילות מעוננים תהליך השחרור של החום מוגבל ע"י העננים, כך שהחום העצור בקרקע ובגופים אחרים אינו משתחרר בקלות והם אינם מתקררים מספיק, כך שלא נוצרים התנאים להיווצרות הטל על גביהם.

• (ב) רוחות- הסעת האויר כפי שהיא בזמן שנושבים רוחות מפריעה לאדי המים להתעבות.

• (ג) טמפרטורה גבוהה מידי- התופעה מוכרת לצערינו בשנים האחרונות במישור החוף. למרות הלחות היחסית המאוד גבוהה בתקופת הקיץ במישור החוף ובמיוחד בשעות הלילה אז הלחות היחסית מגיעה לשיא, בכל זאת יש לילות קיץ לא מעטים שבאיזורים שונים במישור החוף לא נראה במהלך הלילה הצטברות של טל (למרות שהלילה בהיר וללא רוחות), וזאת עקב כך שהטמפרטורה בלילה נשארת גבוהה יחסית עד כדי כך שהיא לא יורדת מתחת ל- 26 מעלות בלילה. בתנאים כאלה גם לפני השטח קשה להתקרר מהחום שהם קלטו במשך היום, וכך נשארים הגופים השונים בטמפרטורה לא מספיק קרה בכדי שיצטבר עליהם טל.

• (ד) מזג אויר יבש באופן קיצוני- כולנו מכירים את התופעה של זרימות מזרחיות המביאות ליובש קיצוני. אז גם בלילה למרות עליית אחוזי הלחות בגלל התקררות האויר, בכ"ז מדובר עדיין באחוזי לחות שרחוקים מאוד מהלחות היחסית הנצרכת בשביל הצטברות טל. (לדוגמא- חווינו ימים לא מעטים השנה אפילו כאן במישור החוף שעקב זרימה מזרחית יבישה ירדה רמת הלחות במשך היום לרמה של 10% לחות ואפילו פחות, ולאחר מכן בלילה אע"פ שהיתה צניחה של כ- 20 מעלות, בכ"ז הלחות היחסית לא עלתה בשיא על 60%,- תנאים בלתי אפשריים לירידת טל.

וקצת נתונים על ירידת הטל בארץ (המכלול): מספר לילות הטל בישראל שונה מאזור לאזור. בממוצע, טל נוצר בכ-200 לילות בשנה בעמק יזרעאל ובשפלת החוף, 250 לילות בצפון הנגב, 150–180 לילות באזורי ההר ועד 50 לילות בעמק הירדן. באזורי הכנרת וצפון ים-המלח הטל נוצר במרבית ימי השנה (320–365 לילות).

[ז'ק]

לפי כל הנזכר לעיל כיצד יתפרשו דברי חז"ל שאמרו שהטל אינו נעצר לעולם ?

כפי שאפשר לראות בנתונים שהזכרנו לעיל, כמעט בכל איזורי הארץ אין ירידת טל בכל לילות השנה אלא רק בחלקם, ואפילו יש איזורים שברוב לילות השנה אין ירידת טל (איזור ההר, עמק הירדן), ויש שברוב לילות השנה יש בהם ירידת טל, אבל יש לילות רבים מאוד ללא ירידת טל. אז האם הטל נעצר או לא נעצר ?

לעניות דעתי נראה שהתשובה נתונה במילה "נעצר". בגמ' לא נאמר שהטל אינו "מפסיק" לעולם שאז היתה המשמעות שהוא יורד תמיד בכל לילות השנה ללא הפסקה בכלל, אלא נאמר שהטל אינו "נעצר". "נעצר" משמעותו היא הפסקה חריגה, עיכוב חריג מהרגיל, דבר הנובע מהנהגה שמיימית של שכר ועונש. לדוגמא- כשאנחנו מדברים על "עצירת גשמים", בודאי שאין אנחנו מתכוונים למצב שבין גשם לגשם יש הפסקה של שבוע ימים לדוגמא, כי למרות שיש כאן מצב של יום אחד של גשם ואח"כ הפסקה של שבוע ללא גשם, אין ההפסקה הזאת חשובה כ"עצירת גשמים", כי זה מצב טבעי לגמרי ונורמלי. וכן את העובדה שהגשם יורד רק פעם או פעמיים בשנה באילת ובכמויות קטנות לא נחשיב כ"עצירת גשמים", כי זה המצב הנורמלי שם מבחינה טבעית. רק הפסקה חריגה וממושכת בגשם שתהיה מלווה עם כמות מועטה של משקעים תיכנס תחת התואר של "עצירת גשמים" (ובמקרה דוגמת אילת- רק אם לא ירד גשם כלל במשך כל השנה אז נאמר שהיתה שם "עצירת גשמים", כי כאמור עצירת הגשמים נמדדת ביחס למצב הנורמטיבי באותו מקום).

וה"ה לענין "עצירת הטל", הפסקה מידי פעם הבאה לידי ביטוי בלילה שלא יורד בו טל אינה נחשבת כדבר חריג, אלא תופעה שיכולה לנבוע מסיבות טבעיות לגמרי כמו שהבאנו לעיל (לילה מעונן, רוחות, טמפרטורה גבוהה מידי, לחות נמוכה מידי),- תופעות שאך טבעי שיהיו, ולכן אם בגלל תופעה טבעית לגמרי לא יהיה טל אין זה נחשב שהטל "נעצר". ורק מציאות של טל שלא יורד כאשר מהבחינה הטבעית היו אמורים להיות התנאים לירידתו, את הדבר הזה אנו נכנה בשם "עצירת הטל", וכאמור הדבר הזה אינו קורה, כי הקב"ה הוציא את הטל מתחת להנהגת שכר ועונש והשאיר אותו תחת הנהגת הטבע הקבוע.

ובקיצור- כאשר אנחנו מדברים על "עצירה" של דבר מסוים (גשם, טל, רוחות), אנו מתכוונים לחריגה מהמצב הרגיל והטבעי. ולכן אע"פ שהטל אינו יורד בכל לילה, ויש איזורים שהטל לא יורד ברוב הלילות, מ"מ מכיון שכל זה קורה במסגרת חוקי הטבע הרגילים ואין זה דבר חריג, לכן לא נתייחס ללילה ללא טל כ"עצירת הטל". (כנלענ"ד).

[ז'ק]

אם כך הוא הדבר שמצד ההנהגה הטיבעית יש לילות שלא יורד בהם טל, כיצד יתפרש המעשה של גדעון?

כפי שרצינו לטעון, מצד חוקי הטבע יש לילות שבהם לא ירד טל, ובודאי שיש מקומות שבהם יהיו לילות רבים במשך השנה שלא ירד בהם טל עד כדי שברוב לילות השנה לא יורד בהם טל, ולכן מה שלא יורד טל באותם מקומות ברוב הלילות בודאי אינו נחשב כ"עצירת טל" כמו שגשם שאינו יורד בכל יום אינו נחשב כ"עצירת גשמים". והנה לעיל הבאנו את דברי התוס' (במסכת תענית ג' ע"א ד"ה ואילו בפירוש השני) וכן את דברי הילקוט מעם לועז, שעל בקשתו של גדעון שהטל ירד רק על הגיזה ואילו על שאר הארץ לא ירד טל נאמר "ויהי כן", ולא נאמר "ויעש אלוקים כן" כמו שכתוב בסימן השני, וזה משום שאין ה' יתברך מזכיר שמו על הרעה, כי אם יהיה חורב על כל הארץ היתה רעת יושבי בה (תוס'), אמר הקב"ה כל העולם בצרה ואני מיחד שמי והכתיב "כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע" (ילקוט). ויש להבין, וכי לילה אחד שלא ירד בו טל נחשב שכל העולם בצרה וזה רעה שאין הקב"ה מזכיר את שמו עליה, והרי כמה לילות יש בשנה שלא יורד בהם טל, וכפי שרצינו לפרש אין זה נחשב כ"עצירת טל" שפירושה הנהגה של שכר ועונש, אלא נחשב כהנהגה טבעית כמו ירידת הטל עצמה.

ואולי יש לפרש שבקשתו של גדעון בסימן הראשון היתה שה' ישנה מהטבע שהיה ראוי לאותו לילה שבו היה ראוי לרדת טל בכל הארץ, וגדעון ביקש שלא ירד טל בכלל. ודבר זה שהוא כנגד המצב הטבעי שהיה ראוי להיות הוא בכלל רעה וצרה, שהרי כפי שנביא בהמשך דברינו- יש בטל תועלת גדולה מאוד, ובהפסקה של אפילו לילה אחד יש הפסד של אותה תועלת, וממילא מה שה' שינה מהטבע שהיה ראוי לאותו לילה ומנע מהטל שהיה ראוי לרדת מלירד, דבר זה הוא דבר רע ונחשב לצרה, גם אם הוא רק לזמן מוגבל של לילה אחד.

וגם לפירוש הראשון בתוס' בתענית ולפירוש רש"י בספר שופטים שפירשו שה' לא שמע לבקשת גדעון שלא ירד טל באותו לילה בכל הארץ, וזאת בגלל ש"ברית כרותה לטל שאינו נעצר", צ"ל שאע"פ שהיה מדובר בעצירת הטל רק ללילה אחד, וכפי שכתבנו הרי הטל באופן טבעי אינו יורד בהרבה לילות בשנה, מ"מ יש להבדיל בין המציאות של אי ירידת טל הנובעת מסיבה טבעית שהיא אינה עומדת בסתירה לברית הכרותה עם הטל שאינו נעצר, לבין מציאות שבה מהבחינה הטבעית היה אמור לרדת טל, והקב"ה משנה את חוקי הטבע ומונע את ירידת הטל, שלגבי זה יש ברית כרותה שהקב"ה אינו משנה את ההנהגה הטבעית בכדי למנוע ירידת טל, ולכן גם כאן לא רצה ה' למנוע את ירידת הטל שבדרך הטבע היתה אמורה להיות באותו לילה, ובמקום זאת הוא עשה דבר לא טבעי בכך שגיזת הצמר ספגה כמות גדולה מאוד של טל שלא כדרך הטבע. (כנלענ"ד).

[אדיב]

ז'ק אני חושב עכשיו, אולי נוציא איזה מגזין מידי חודש על ענייני מזג אוויר והמסתעף.
נדמה לי שאין עדיין כזה מוצר.

[פינקי]

ז'ק יש גם את דוד המלך שקילל את הר הגלבוע
אל טל ואל מטר
ואתה רואה שהוצרך להזכיר שניהם ולא רק מטר
מצד שני זה הרבה פעמים לשון המקרא

[ז'ק]

אדיב הפוסט רק בראשיתו. יש עוד הרבה מה להוסיף ולדון, ונמשיך בזה בעז''ה בימים הקרובים. רק אני מקווה שהחברים כאן שרבים מהם הם ת''ח עם ראש שנון ישתתפו בנידונים שאני מעלה במהלך הפוסט, ואולי יביאו גישה אחרת ליישב את הקושיות שעולות מידי פעם.

[ז'ק]

פינקי אמר ב"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי):

ז'ק יש גם את דוד המלך שקילל את הר הגלבוע
אל טל ואל מטר
ואתה רואה שהוצרך להזכיר שניהם ולא רק מטר
מצד שני זה הרבה פעמים לשון המקרא

זה אחד מהנידונים שאני עומד לדון בהם בהמשך הדברים, בתקווה להשתתפותכם בדיון.

[אוהב לדעת הכל]

ואוו . איזה אוצר של ידע מרתק ומעניין.
מדמיין אותך מוסר בבין הזמנים, לבחורים ואברכים, הרצאה מרתקת בראי ההלכה והמוסר עם ניסויים מדעיים...

(אני הכנתי פעם ללימודים ב"אחיה" עבודה על הנושא של "הלחות" - לא מתקרב למידע באיכות ובכמות שלך)

[אוהב לדעת הכל]

כמה הערות שוליות.

מעניין מה יהיה עם מישו יאמר בתפילה ותן מטר לברכה על פני האדמה, האם יצא ידי חובה?
.
.
אני תמיד הבנתי, שהתעבות של האדים זה במגע עם גוש קר יותר מהאויר שרווי בלחות. (ואתה בעצם טוען שעצם הנקודת הרוויה שהאויר כבר מלא ב100 אחוז לחות, אז העודפים הופכים להיות מים)
.
.
צרם לי הדימוי של שבעה באוקטובר לעם ישראל. כאילו עם ישראל הם מחבלים שרוצים לחדור ליריחו.
עם ישראל בהוראת הקב"ה אכן רוצים לכבוש את יריחו ולהרוג אותם. אבל הם לא מחבלים וכו'.

[אוהב לדעת הכל]

אגב במן שירד לעם ישראל במדבר 40 שנה ירד (כך הזכירה לי הבת שלי בפסח) טל - מן - טל.
אז, איזה טל ירד להם? הטל הנ"ל או טל סוג אחר, שהיה סוג של שכבה כלשהי?
.
.
ובעניין המדעי, קראתי שחוקרי אקלים ישראלים יצרו אכן מבנים מיוחדים, למקומות שבהם אכן לא יורד גשם, אבל יש טל בלילה שמצטבר (וברוב המקומות נוטף ומתאדה על הבוקר) והם בנו מתקן לקליטת הטל שנשמר לשתיה וכו'