סִיפּוּר מַעֲשֶׂה עַל מוֹטִי וְשָׂרָה בָּאסָה קוּפֶּרְשְׁטֵיְן וּבְנָם שִׂמְחָה, וְג'וֹג'וֹ וּפוֹרְטוּנָה אַלְמָקָיֶיס וּבִתָּם זַ'קְלִין
-
ז'ק אוקיי, אז רק עכשיו מצאתי את הזמן לעיין בסיפור.
קראתי אותו ממש בשקיקה,
ואף חייכתי וצחקתי כמה וכמה פעמים במשך הקריאה...
תודה מיוחדת. אין דברים כאלו!!!תגיד ז'ק , כבר הוצאת פעם קונטרס או ספר?
אם לא, זה ממש חבל. יכולת להיות המבדר הראשי בעיתון כלשהוא או משהו דומה.נ.ב.
- שטריימלאך. לא שטריימלים.
- החתן רוקד עם הכלה במצווה טאנץ יד ביד.
-
ז'ק אמר בסִיפּוּר מַעֲשֶׂה עַל מוֹטִי וְשָׂרָה בָּאסָה קוּפֶּרְשְׁטֵיְן וּבְנָם שִׂמְחָה, וְג'וֹג'וֹ וּפוֹרְטוּנָה אַלְמָקָיֶיס וּבִתָּם זַ'קְלִין:
איש השלגים אגב- שמת לב שאתה חלק מהעלילה ?
לא. איפה? (קשור לרב שניימן?)
-
איש השלגים אמר בסִיפּוּר מַעֲשֶׂה עַל מוֹטִי וְשָׂרָה בָּאסָה קוּפֶּרְשְׁטֵיְן וּבְנָם שִׂמְחָה, וְג'וֹג'וֹ וּפוֹרְטוּנָה אַלְמָקָיֶיס וּבִתָּם זַ'קְלִין:
ז'ק אמר בסִיפּוּר מַעֲשֶׂה עַל מוֹטִי וְשָׂרָה בָּאסָה קוּפֶּרְשְׁטֵיְן וּבְנָם שִׂמְחָה, וְג'וֹג'וֹ וּפוֹרְטוּנָה אַלְמָקָיֶיס וּבִתָּם זַ'קְלִין:
איש השלגים אגב- שמת לב שאתה חלק מהעלילה ?
לא. איפה? (קשור לרב שניימן?)
אכן- רבי אלחנן שניימן= רבי אלחנן איש השלגים.
-
אדיב אמר בסִיפּוּר מַעֲשֶׂה עַל מוֹטִי וְשָׂרָה בָּאסָה קוּפֶּרְשְׁטֵיְן וּבְנָם שִׂמְחָה, וְג'וֹג'וֹ וּפוֹרְטוּנָה אַלְמָקָיֶיס וּבִתָּם זַ'קְלִין:
נ.ב.
- שטריימלאך. לא שטריימלים.
- החתן רוקד עם הכלה במצווה טאנץ יד ביד.
- תודה על התיקון.
- רק זה חסר לי- ריקוד יד ביד. על המילה ''חתיך'' נטפרי חסם כמה עמודים, ריקוד יד ביד ?!
בהזדמנות זאת אגלה לך ולאחרים, שלמרות שזה נראה כאילו ישבתי הרבה זמן על הסיפור, אז שתדע שהסיפור נכתב בערב אחד בתוך שלוש שעות. איך סיפור כזה על כל שלל הפרטים שבו נולד כזה מהר? ובכן- את השלד/ הבסיס לסיפור היה לי מהתחלה. רציתי להביא סיפור שהמסר שלו הוא שתוכניות וחלומות לחוד ומציאות לחוד, וזה בתגובה על הטרללת שהיתה כאן בשבועות האחרונים סביב המודלים (ולזה אתייחס בעז''ה בפוסט נפרד). ידעתי שאני עומד להציג את התוכניות/ חלומות בצורה הכי צינית ומצחיקה שאוכל, וכך גם את המציאות שהיא לבסוף הפוכה לגמרי. כשישבתי לכתוב- צפו תוך כדי הכתיבה כל מיני אירועים שנחשפתי להם בחיי, ולא תאמינו- אבל על חלקים לא קטנים מהעלילה אפשר לומר "מבוסס על סיפור אמיתי'', כך במה שנוגע לנישואין מוזרים למיניהם בין ליטאים לחסידים, ובין נישואין של בן ממשפחה מכובדת אשכנזית עם בת בעלת תשובה ממשפחה מרוקאית, עם כל הבלאגן השמח שהיה בחתונה.
אז גם הסיפור על בחור שרקד עם כלתו במצוה טאנץ ליטאי כאשר הוא והיא אוחזים בשני קצות העניבה שלו ראיתי, וזה מה שעלה מול עיני בשעה שכתבתי את הדברים. -
ז'ק בקיצור ליטאי שהחליט לרכוב על החסידים
-
הוזכר על-ידי
אוהב גשם
-
אדיב אמר בסִיפּוּר מַעֲשֶׂה עַל מוֹטִי וְשָׂרָה בָּאסָה קוּפֶּרְשְׁטֵיְן וּבְנָם שִׂמְחָה, וְג'וֹג'וֹ וּפוֹרְטוּנָה אַלְמָקָיֶיס וּבִתָּם זַ'קְלִין:
ז'ק אוקיי, אז רק עכשיו מצאתי את הזמן לעיין בסיפור.
קראתי אותו ממש בשקיקה,
ואף חייכתי וצחקתי כמה וכמה פעמים במשך הקריאה...
תודה מיוחדת. אין דברים כאלו!!!תגיד ז'ק , כבר הוצאת פעם קונטרס או ספר?
אם לא, זה ממש חבל. יכולת להיות המבדר הראשי בעיתון כלשהוא או משהו דומה.נ.ב.
- שטריימלאך. לא שטריימלים.
- החתן רוקד עם הכלה במצווה טאנץ יד ביד.
אצל חלק מהבנשקים החתן רוקד עם הכלה עם גערטל
-
געצל אמור מעתה: כל ליטאי הוא בנש''ק.
-
ז'ק מעתה אל תאמר כלום
חוץ מזה שליטאי שלא מכיר את עולם החסידות כותב וכותב וכותב עד שהמגילה מגיעה לעזה -
- לא צריך להגיע לתיקון, כי אצל ה'צד השני' אומרים שטריימלים, ולא שטריימלאך, וד"ל.
- ניסים שלא חסם לך....
'סיפור אמיתי'.....??? הרי זה מתרחש כל יום,,, ששידוכים נגמרים בזמן שאף אחד בעולם לא היה חושב על השידוך, וזה נסגר רק, כי זה רצונו למעלה, (יש לי סיפורים מסמרי שיער ע"ז, אין לי את כושר הכתיבה ואין לי את הזמן על זה [אולי ניתן לז'ק שיערוך את הסיפורים
]) -
ירושלמית במשפחה הקרובה שלי קרה כזה מקרה שבחור מישיבת ''בית מתתיהו'' (אשכנזי) נישא לבת ממשפחה של בעלי תשובה ממוצא מרוקאי. לא נעים לספר, אבל הבדיחות שהלכו במשפחה באותה תקופה אצל ליצני המשפחה (ויש הרבה), וי וי... והחתונה? היתה ממש חגיגה לליצנים של המשפחה שנהנו מכל רגע של המפגש הבלתי אפשרי הזה בין שתי המשפחות/ תרבויות. אני לא אשכח את הרגע שרבי ברוך ויסברקר זצ''ל מסיים את עריכת הקידושין והברכות, ומהצד של הכלה החבר'ה עם הגורמטים ושרשראות מגיני דוד וכיפות ילד טוב ירושלים פורצים בשאגות קיצביות "בן זכר תוך שנה'' כשאנחנו נחנקים מצחוק. ואח''כ הריקודים, לא נעים לתאר (בויך טאַנצן),- בקיצור- חוויה בלתי נשכחת לאנשים מהסוג שלי שאוהבים את ה''שמח'' מהסוג הזה. וכמובן כשאני יושב לכתוב סיפור בסגנון שכתבתי, כל המראות הללו שבים ועולים לי מול העיניים. (דרך אגב- אותו קרוב משפחה שבנו נישא לאותה בעלת תשובה, קיבל את הדברים בהתחלה בצורה קשה, אבל היום הוא אומר בגאווה שזאת הכלה הכי מיוחדת שלהם, כך שסטיגמות לחוד ומציאות לחוד).
-
זלמן אמר בסִיפּוּר מַעֲשֶׂה עַל מוֹטִי וְשָׂרָה בָּאסָה קוּפֶּרְשְׁטֵיְן וּבְנָם שִׂמְחָה, וְג'וֹג'וֹ וּפוֹרְטוּנָה אַלְמָקָיֶיס וּבִתָּם זַ'קְלִין:
ז'ק מעתה אל תאמר כלום
חוץ מזה שליטאי שלא מכיר את עולם החסידות כותב וכותב וכותב עד שהמגילה מגיעה לעזהמבקש מחילה אם פגעתי ח''ו במישהו. כמובן שהכל נכתב ברוח מחוייכת מבלי כוונה לפגוע במישהו, בודאי שלא במינהגים שיסודותם בהררי קודש.
-
מוסר השכל מאחורי הסיפור
הסיפור כמובן לא נכתב רק בשביל ''לעשות שמח'' (למרות שעל הדרך זה מה שהשתדלנו לעשות כי הצחוק יפה לבריאות, ובמיוחד בחודש אדר), אלא בשביל להעביר מסר מסוים דרכו.
צחקתם ולעגתם לדמותה של שרה באסה שברצינות תהומית מתכננת את החתונה של בנה שעדיין לא נולד ? שמתכננת היכן יגור לאחר נישואיו וכו', שמתכננת מי יהיו המחותנים שלה ומי תהיה כלתה, ואז בהגיע הזמן מתברר שהכל היה דמיונות וחלומות והמציאות תופחת על הפנים ? אז תדעו שאם הייתם בחבורת המנתחים של המודלים כאן בשבועות האחרונים אתם למעשה צוחקים על עצמכם. ואדרבה- יתכן ששרה באסה מהסיפור יותר רציונלית מכם, ומדוע ? כי טבעו של עולם שאדם נולדים לו ילדים, ובדרך כלל גודלים לפי הקו שאותו התוו הוריו, ואם לא קרה איזה פנצ'ר בדרך אז גם בסופו של דבר יש סיכוי גדול שברבות הימים הם יהיו פחות או יותר כפי שקיוו וציפו ההורים עשרים שנה לאחור, כך שלחלום חלומות אין זה מופקע שהחלום אכן יתגשם.
אבל לעסוק בניתוח מודלים לטווחים הזויים, כאשר כל מודל צופה דבר הפוך לגמרי מהשני, וגם המודל עצמו מתהפך ארבעה פעמים ביום, ולבסוף אין שום קשר בין המציאות לבין מה שהמודל צפה לפני עשרה ימים ולפני 300 שעות ועוד כל מיני טווחים הזויים,- העיסוק האובססיבי בזה זה כבר בגדר ליצנות. אין שום טעם בעולם לעסוק במודלים מעבר לטווח של ארבעה- חמישה ימים מקסימום לפני, וגם אז רמת הדיוק לא מי יודע מה גבוהה, אבל שבועיים מראש? זה כבר טרלול גמור.
אז נכון שבטבע האנושי יש את הרצון לדעת מראש מה צופן העתיד, וזה לא פשע לנסות לגלות את מה שהוא צופן, אבל צריך לדעת את המגבלות שיש בדבר, ולא לכתוב שבועיים מראש על מה שיהיה בעוד שבועיים ולעסוק בזה בכזאת אובססיה כאילו יש סיכוי שאכן הדבר יקרה בסוף כפי שזה נראה כעת. רוצים לזהות מגמות ? מצוין, אבל בצורה המתבקשת דהיינו אחרי אלף הסתייגויות ובערבון מוגבל ביותר.ְ הנסיון לא לימד אותנו דבר? המודלים ובמיוחד לטווח הארוך באמת שווים משהו? אז מי שבחר לעסוק בזה באובסיביות- יבושם לו. רק שלא יבוא בתלונות למי שלא מתחבר בדיוק לשיח הזה. -
ז'ק ועדיין. יש לי לענות ולדון אותם (אותנו) לזכות.
אותם אלו שכל החורף עוקבים ומעדכנים מודלים, אין עליהם כל טענה. כיון שזה תחביבם כל השנה בלי קשר לשלג כזה או אחר זה פשוט תחביב לקרוא מודלים ולנתח את התוצאות נכון לרגע קריאתם. (וכי העיסוק של הפרשנים הפוליטיים יותר מובן בשכל? שלא לדבר על הגועל ועל האיסורים שיש בזה) ככה זה תחביב!
ולכל אלו שכל השנה זה לא בתחום התעניינותם (כמו עשרות (אלפי) המצטרפים החדשים לפורום בשבועיים של לפני השלג) זה באמת התלהבות מתרחיש שסוף סוף נראה שהגיוני שיבוא (בניגוד לכל שאר הזמן שאין אפילו אפשרות לפי המודלים) וזה נסיון לדלות כל בדיל מידע הקשור לאירוע שיתכן שיגיע, מתוך תשוקה שיגיע.
אז על מי טענותיך בסופו של דבר על מי שקבע והחליט שבוע או שבועיים מראש בלי שום הסתייגות, שיהיה אירוע משמעותי - אירוע העשור. - וזה מיעוט קטן כי אפילו אני כאולטרה אופטימי הבנתי והשארתי לעצמי כאופציה מאוד ריאלית את האפשרות שבסוף לא יהיה כלום. (חוץ ממה שהתרעמתי כאן כבר על מרשמלו על הבטחתו החד משמעית כ 48 שעות לפני האירוע שיהיה משהו... ויומיים זה טווח מאוד ריאלי, כידוע לך.)
אבל אחרי הכל אין ספק שהסיפור מאוד יפה וקשור איכשהו למה שהיה כאן. למרות שלקחת את זה להכי קיצון ששייך.... -
זק היקר תודה רבה על סיפור נפלא עם הרבה מסר תודה על ההשקעה המחשבה והעריכה שנתתה בשבילנו על אף שאני לא חובב קריאת סיפורים חוץ מאגדות חז"ל ריתקת אותי תודה מאמין בבשם כל חברי הפורום
-
ז'ק היקר!
יכולת כתיבה מדהימה, האמת שכבר זמן רב לא הייתי מרותק כ"כ לסיפור
תוהה לעצמי האם יכול להיות שיש קשר משפחתי בינך לבין סופר ותיק מב"ב שהיה מלמד והוציא סדרת ספרים גם הוא אוהב לנקד את ספריו הגם שהם מיועדים לגיל שכבר לא צריכים את זה וגם הוא אוהב לתת שמות פרטיים ומשפחה בסגנון זה
אגב, אבא של הילדים שלו -זה גם נקרא קשר משפחתי -
איש השלגים אגלה את אוזנך, שכשצריך אז אני מנסה לעשות את מה שמרשמלו עושה כאן. במה דברים אמורים? אשתי מנהלת מסגרת חינוכית באחת הערים בגוש דן. המסגרת היא בעלת אופי של קירוב (בעיקר משפחות חילוניות). כעת היא תקופת הרישום, ובכל שנה עושים בתקופה הזאת אירוע הכולל הפעלות חוץ כגון טרמפולינות ומופעי חצר וכו' המיועד לשם הקידום של הרישום. מבחינה לוגיסטית יש להתחיל להיערך לאירוע כשלושה שבועות מראש, ולכל הפחות שבועיים מראש, כי זה כולל הזמנה של כמה מפעילים וגם של המיתחם שבו אמורות הפעילויות להתבצע, וכל זה צריך התאמה מכל הצדדים. אבל דא עקא שהאירוע בכל שנה הוא בתקופת החורף, ולך תזמין מיתחם וכן מפעילים ליום מסויים בעוד שלושה שבועות, ואם ירד גשם באותו יום או יהיה קר מהרגיל? הלך האירוע. וכאן אני נכנס לתמונה, וממש כמו מוטי בסיפור מוטל עלי לנסות לתת כיוון באיזה יום בעוד שבועיים שלושה יש הכי פחות ריזיקה שירד גשם, ולפי זה עושים את ההזמנה. גם השנה ישבתי לפני כשלושה שבועות לנסות לנתח לא מתי ירד גשם/ שלג, אלא דוקא מתי הכי בטוח שלא יהיו גשם וקור או רוחות שעלולות להפריע לאירוע. מהניתוח שלי הימרתי על יום שישי האחרון כמתאים ביותר, הימור שב''ה הצליח, ושבתיזמון מושלם היה גם יום שישי וגם ר''ח אדר וגם יום המשפחה, שילוב מושלם לאירוע, שב''ה באמת היה לבסוף במזג אוויר מושלם, לא לפני דפיקות לב שהיו לי לנוכח אירוע הגשם שהגיע בלילה שלאחר מכן.
ומה רצוני לומר בזה? כשיש צורך אז ההכרח לא יגונה וגם אני עם כל הסקפטיות שיש לי ביחס למודלים אני אשב ואנסה לקבל תמונת מצב עד כמה שאפשר, כי זה המינימום שאני יכול לעשות. אבל למי שאין נפק''מ במה שיהיה בעוד שבועיים פלוס זה נראה לי כמעט כבזבוז זמן.
-
ז'ק למען האמת בחורף הקיצי הזה, לא ממש קשה להמר על יום עם מזג אויר נעים. (מתוך חודש שלם בדיוק היומיים וחצי של גשם יפלו לך על האירוע?...) אלא אם כן אתה נמנה עם אלו שחוק מרפי חל עליהם... (אבל אני סומך עליך שכחרדי אתה יודע לעשות את הקומבינות להתחמק מכל חוק שמגביל אותך איך שהוא...
) -
איש השלגים אבל אתה רואה שהיום השישי שהוא בחר, היה על הגבול של 'לא להצליח'...
-
איש השלגים אתה צודק, כי בשנה שעברה לדוגמא באמת לא הצלחתי למצוא יום מתאים, כי פברואר היה גשום בצורה חריגה, כך שנאלצנו לוותר אז על הרעיון. (אבל ב''ה היה רישום גם בלי זה).
-
חחחח כתיבה יפה
