"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי)
-
הברכה "ויתן לך האלוקים מטל השמים" כוללת גם את הגשם
יש שפירשו שאומנם הטל אינו נעצר ואין צריך ברכה מיוחדת על עצם ירידת הטל שכאמור בין כך אינו נעצר, אלא הברכה מוסבת על הגשם שצריך ברכה מיוחדת על ירידתו כיון שהוא כן נעצר, וה"טל" שנזכר בפסוק הכוונה לגשם. ונזכיר להלן את דבריהם בעז"ה.
הראב"ם (רבי אברהם בן משה- בן הרמב"ם) כתב, וז"ל: ופתח את הברכה בטל, לפי שעיקר הטובות הגשמיות כולן ראשיתן מן המטר היורד מן האויר הנקרא שמים וכו', ואמר "טל" ולא אמר "מטר" לפי שחומר הטל והמטר אחד, או ש"טל" משמש בלשון כללי ופרטי, וכיון בו כאן אל המובן הכללי, עכ"ל.
והאברבנאל כתב, שכשאמר יצחק "טל" התכוין לברכו במטר כשיצטרך, אלא שהזכיר הטל כי לעולם הוא ברכה.
ובאמת מצאנו בכמה מקומות שנזכר "טל", ומפרשים שהכוונה היא לטל ומטר. בברכת משה ליוסף (דברים ל"ג, י"ג) נאמר "מבורכת ה' ארצו ממגד שמים מטל", ותירגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "בריכא תהוי מן קדם ה' ארעא דיוסף מטוב שמיא תהא עבדא מיגדין מטלא ומטרא דנחתין מן לעיל". (פירוש: ברוכה תהיה מלפני ה' ארצו של יוסף, מטוב השמים תהא עושה מגדים מטל ומטר שיורדים מלמעלה). וכן בתרגום ירושלמי תרגם "מן ברכת טלא ומטרא דנחתין מן שמיא מן לעיל" (פירוש: מברכת טל ומטר היורדים מן השמים מלמעלה). וכן בהמשך הפרשה שם נאמר (פסוק כ"ח) "אף שמיו יערפו טל", ותירגם יונתן בן עוזיאל "לחוד שמיא דעילויהון רסיין להון טלין דברכתא ומטרין דרעוא". (פירוש: אף השמים שעליהם מזלפים להם טלי ברכה ומטרי רצון). וכן בתרגום ירושלמי תירגם "אף שמיא דאית מעילויהון איתפקידו למחתה להון טלין ומיטרין". (פירוש: אף השמים שיש מעליהם נצטוו להוריד להם טל ומטר). וא"כ מצינו בכל המקומות הנ"ל שבפסוק נזכר רק טל, ואילו התרגומים פירשו שהכוונה לטל ומטר.
-
פירושים נוספים בברכתו של יצחק ליעקב על ירידת הטל
הספורנו כתב לבאר שהברכה היא שיספיק לך טל השמים שהכל שמחים בו, ולא יצטרך למטר שיש שעצבים בו (כגון הולכי דרכים).
הרלב"ג פירש שהברכה היא לא על עצם ירידת הטל, אלא הברכה היא שה' יתן ליעקב ארץ אשר בה יש ברכה בירידת הטל, כי לא כל מקום שיורד בו הטל יש בו תועלת.
ובמדרש רבה (בראשית פרשה ס"ו) דרש רבי לוי ש"ויתן לך האלוקים מטל השמים" היינו שירד הטל בזכותו.
-
ז'ק וואאווו הרבה הרבה חומר ללימוד, אתפנה לי זמן בקרוב ואלמד את הכל.
מקווה שיהיה לי גם מה להגיב ולהחכים. -
ירושלמית אמר ב"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי):
ז'ק וואאווו הרבה הרבה חומר ללימוד, אתפנה לי זמן בקרוב ואלמד את הכל.
מקווה שיהיה לי גם מה להגיב ולהחכים.אנחנו עדיין באמצע. אשתדל להמשיך בשבוע הבא.
-
הוזכר על-ידי
ז'ק -
הוזכר על-ידי ז'ק
-
פינקי אמר ב"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי):
ז'ק יש גם את דוד המלך שקילל את הר הגלבוע
אל טל ואל מטר
ואתה רואה שהוצרך להזכיר שניהם ולא רק מטר
מצד שני זה הרבה פעמים לשון המקראערכתי פוסט מיוחד על נושא זה של קללת דוד על הרי הגלבוע
-
ביאור ברכת משה ליוסף- "מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל"
דברים פרק ל"ג פסוק י"ג: "וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל", מה הפירוש "מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל"?
-
רש''י- הטל נחשב כ''מגד שמים'' דהיינו מתק שמים.
-
רד''ק- מגד היינו דבר המשובח והמעולה, ו"מגד שמים" היינו מהמשובח שבשמים דהיינו הטל שהוא כולו ברכה ואינו כמטר שפעמים מזיק.
-
רמב''ן- "מגד" היינו פרי, ו"מגד שמים מטל" פירושו מפרי השמים שהוא הטל.
-
הגר''א- "מגד שמים מטל" היינו פירות שמתמתקים ע''י הטל.
-
רבינו בחיי- "מגד שמים" היינו הגשמים שהם פרי שמים, ו"מגד שמים מטל" הכוונה מגשמי שמים וגם מטל.
-
בכור שור- "ממגד שמים מטל" היינו שירדו עליה גשמים בנחת כמו הטל, כי גשמים כאלו מעדנים וממתיקים את הפירות.
-
-
חידה- מה הקשר בין תוכן הפוסט לבין התמונות?
למי שאינו מזהה- מערות בית גוברין. (הקשר הוא לבית גוברין ולא למערות או לאיזה פרט מסוים בתמונות).
-
הטל שוחק את האבנים כמו בסיפור של רבי עקיבא
-
סורוצקין כמדומני שבסיפור של רבי עקיבא היה מדובר במים ששחקו את האבנים ולא בטל. כפי שכתבתי מתחת לתמונות- אין קשר בין הפוסט (העוסק בירידת הטל) לבין המערות המופיעות בתמונות או לאיזה פרט אחר בתמונות. התמונות הובאו רק לצורך ציון המקום שבו הם ממוקמות, דהיינו בית גוברין. תחפשו את הקשר בין בית גוברין לבין נושא הפוסט.
-
סיכום הדברים עד כה
-
בגלל חשיבותו של הטל לקיום העולם, כי העולם אינו יכול להתקיים ללא טל, לכן ברית כרותה לטל שאינו נעצר לעולם.
-
הטל חשוב גם כאמצעי השקייה המצוי בכל מקום (גם במדבריות) ובכל זמן (גם בקיץ), וגם כדבר שיש בכוחו להשביח את הדברים אותם הוא משקה.
-
באופן תאורטי הטל יכול לרדת באופנים שיהיה בו בכדי לספק את צורכי ההשקיה אף בלא גשם.
ונחזור לתפילת הטל- ושוב נשאלת השאלה, על אף חשיבתו העצומה של הטל, מה יש להתפלל על ירידת הטל כיון שברית כרותה לטל שאינו נעצר לעולם ?
-
-
התשובה: אומנם הטל אינו נעצר לעולם, אך אין זה מובטח שהטל ירד לברכה
נחזור לסיפור עם אליהו שנשבע לאחאב שלא ירד טל ומטר. והגמרא בתענית (ג' ע"א) אומרת שרק שבועתו על כך שלא ירד גשם נתקיימה, ובגלל השבועה לא ירד גשם שלוש שנים, ולכן ה' היה צריך שאליהו יתיר את השבועה על ירידת המטר ורק אז ירד מטר. אבל את השבועה על הטל לא היה צריך להתיר, כי הטל לא נעצר בכל אותם שלוש שנים. ושואלת ע"ז הגמ' (שם ע"ב), שמכיון שהטל אינו נעצר, מדוע נשבע אליהו על הטל שלא ירד. ומתרצת הגמ' שאליהו בשבועתו לא נתכוין שלא ירד טל בכלל, אלא כוונתו היא שהטל לא ירד לברכה. ופירש רש"י שהכוונה היא שהטל לא יצמיח שום צמח. ומתבאר שטל של ברכה היינו טל שיש בכוחו להצמיח צמחים, ואילו טל שאינו של ברכה אין בכוחו להצמיח צמחים. ועל כך אנו מתפללים- שאף על פי שירידת הטל מובטחת ונכרתה על זה ברית, מ"מ ירידת הטל לברכה אינה מובטחת, ועל כך אנו מתפללים, שירידת הטל תהיה לברכה. (וכן מנהג עה"מ שלאחר אמירת הש"ץ "מוריד הטל" אומרים הציבור "לברכה").
ולעיל הבאנו דברי המפרשים שפירשו עוד שיש מציאות של טל היורד באופן עד כדי שאין צריך לגשם, וגם הטל נותן טעם ושומן בפירות, וגם על זה אנו מכוונים בתפילת הטל, שיהיה ריבוי טל באופן שיהיה בכוחו להשקות בדומה לגשם, וגם שיתן טעם ושומן בפירות.
טַל תֵּן לִרְצּוֹת אַרְצָךְ, שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ, רוֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ וכו'.
טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת, פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת וכו'.
טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה וכו'.
טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים, טְעֵם בִּמְאוֹדֶךָ מֻבְחָרִים וכו'
טַל וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ וכו'
טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן, בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן וכו'.(מתוך תפילת טל לעדות האשכנזים).
-
ירידת הטל, לברכה או חלילה שלא לברכה, או שמא אף לקללה חלילה ?
לעיל הבאנו את דברי הגמרא בתענית (ג' ע"ב) שאומרת שאומנם הטל אינו נעצר לעולם, וגם בימי אליהו לא נעצרה ירידת הטל, אך מ"מ ירידת הטל לא היתה לברכה כי לא צמחו ממנה צמחים. ומשמע שיש טל היורד לברכה והיינו שמצמיח צמחים, ויש טל שאינו יורד לברכה בכך שאינו מצמיח צמחים. ונשאלת השאלה- האם ירידת הטל כוללת רק שני מצבים עיקריים, דהיינו טל היורד לברכה, וטל שאינו יורד לברכה, או שמא יש גם מצב שלישי שבו הטל לא רק שלא יורד לברכה, אלא אדרבה יורד לקללה.
מנוסח תפילת הטל של עדות האשכנזים אפשר ללמוד שקיימת גם מציאות של טל היורד לקללה, שכך אנו אומרים ומכריזים: "שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטַּל, לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה, לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת, לְשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן". ומתבאר שיש מציאות של טל היורד לקללה למוות ולרזון.
וידועים גם דברי הגמרא במסכת סוכה (ל"ז ע"ב) ומנחות (ס"ב ע"א) שם אומרת הגמ' בטעם הנענועים שאנו עושים עם הלולב וכן התנופה של המנחות (שהיא לארבעת רוחות השמים וכן למעלה ולמטה): א''ר חמא בר עוקבא א''ר יוסי ברבי חנינא, מוליך ומביא- כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד- כדי לעצור טללים רעים. מבואר שיש טללים שהם רעים שלא רק שאין תועלת בירידתם, אלא אדרבה- הם גורמים לנזק, כך שצריך לעשות דברים בכדי שלא ירדו.
ובמסכת חגיגה (י''ב ע''ב) אומרת הגמרא שיש שבעה רקיעים כאשר רקיע השישי נקרא ''מכון'', ופירש רש''י ש''מכון'' הוא לשון אוצר של פורענות, דהיינו מקום המיוחד לדברים הבאים לפורענות. ובין הדברים שיש באותו אוצר של פורענות מונה הגמרא את ''עליית טללים רעים''. ומתבאר שיש טל שלא רק שאינו טוב, אלא הוא מוכן לפורענות.
ובמשנה במסכת סוטה (מ''ח ע''א) נאמר: אמר רשב''ג, העיד רבי יהושע- מיום שחרב בית המקדש לא ירד הטל לברכה. ובירושלמי (סוטה פרק ט' הלכה י''ד) וכן בתוספתא (סוטה פרק ט''ו ה''ב) מובא: אמר רבן שמעון בן גמליאל תדע לך שנתאררו (נתקללו) הטללים, בראשונה עיר שטלליה מרובים פירותיה מרובים, אבל עכשיו עיר שטלליה מרובים פירותיה מועטים. בראשונה היה הטל יורד על הקש ועל התבן והם מלבינים, אבל עכשיו יורד על התבן והקש והם משחירים. ומתבאר מדברי התוספתא והירושלמי שהטל לא רק שלא יורד לברכה, אלא אדרבה- יש מציאות שהטל יורד לקללה ומביא נזק במקום תועלת.
-
תגיד כמה באמת אתה חושב שצופים בפוסטים האלה שלך שזה נותן לך כזה הרבה כוח לכתוב עוד ועוד וזה גם הרבה תוכן?
-
סורוצקין אמר ב"מוריד הטל"- על הטל ועל חשיבותו לעולם (משולב תוכן תורני ומדעי):
תגיד כמה באמת אתה חושב שצופים בפוסטים האלה שלך שזה נותן לך כזה הרבה כוח לכתוב עוד ועוד וזה גם הרבה תוכן?
אם זה היה דברי חולין או דברים בטלים אחרים באמת לא היתה לי מוטיבציה להעלות את הדברים. אבל מכיון שמדובר בד"ת, שווה לי אפילו אחד שבמקרה יעבור על הדברים וימצא בהם תועלת או העשרת ידע תורני. וגם אם אף אחד לא יעבור על הדברים, לפחות עסקתי בד''ת ולא התבטלתי.
-
לזה ציפיתי
-
ז'ק מה שכתבתי לך זה היה רק לטובה ולא לרעה שלא יבינו אותי לא נכון רציתי באמת לדעת
-
סורוצקין האמת, לא ציפיתי שיותר מכמה חברים כאן יטרחו לקרוא את הדברים, וזה שיש יותר מ- 400 צפיות בפוסט עד עכשיו זה כבר מעל ומעבר למצופה. אני עורך כאן פוסט שבכל מקרה יש לו ערך לימודי, כך שאם יהיה מי שירצה ביום מן הימים למצוא חומר בנושא, הוא ימצא פוסט מפורט שיורד לפרטי פרטים. (ועדיין לא סיימנו- המשך יבוא בעז''ה).
-
ז'ק כבר שלושה שבועות אני מחכה שיהיה לי זמן,
וכעת עברתי על הכל .
ממש ממש יפה, עשית עבודה חזקה ביותר. והחכמת מאוד!
יישר כח גדול.
שתי הערות:
א. לגבי מה שכתבת: בברכת יצחק ליעקב מברך יצחק את יעקב (בראשית כ"ז, כ"ח) "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם", אבל מטר לא הזכיר יצחק בברכתו. וכבר עמדו המפרשים על טעם הדבר. והספורנו כתב לפרש שיצחק בירך את יעקב שיספיק לו טל היורד מן השמים שהכל שמחים בו, ולא יצטרך למטר שיש שעצבים בו כגון הולכי דרכים. (כנראה שחברי פורומים של מזה"א שאדרבה- לא שמחים כשיורד טל אבל עצבים מאוד כשלא יורד הגשם הם משהו משונה...). ומתבאר מדבריו שיש מציאות שהטל יורד לברכה בכזאת מידה שהוא לבדו יכול לספק את כל צורכי המים הניזקקים להשקיית הצמחים.יש להוסיף כתנא דמסייע את הגמ' בבבא מציעא שבכל השנים שרבי קיבל יסורים לא ירדו גשמים ובכל זאת מי שהיה תולש צנון מהקרקע הייתה נשארת גומא מלאה מים. ודברי המפרשים שם שהגשם לא כל כך טוב לעולם וכפי שכתבת, ויש מצב יותר טוב שהאדמה רוויה בלי המטרד שהגשמים יוצרים.
-
ז'ק
ב. לגבי מה שהבאת: את המחקר הנוכחי ביצע רחמילביץ' בעזרת אותה שיטה מתוחכמת שבה השתמשו החוקרים האמריקאים לזיהוי מקור המים לצמח: הרעיון הוא שמים ממקורות שונים הם בעלי הרכב שונה. כלומר, כל מולקולות המים מורכבות מאטום חמצן ושני אטומי מימן, אך לא כל האטומים נולדו שווים. ניתן למצוא בטבע צורות שונות של אטומים, של אותו יסוד כימי בדיוק, הנקראות איזוטופים. האיזוטופים זהים מרוב הבחינות, אך נבדלים במסה שלהם – יש איזוטופים כבדים יותר מאחרים, והאיזוטופים הכבדים הם גם נדירים הרבה יותר. הצעד הראשון, אם כך, היה לבדוק האם היחס בין הכמות של האיזוטופים הכבדים לעומת האיזוטופים הרגילים משתנה בין מים שמקורם בגשם לבין מים שמקורם בטל. ואכן, זה מה שהם מצאו. הסיבה לכך, מסביר רחמילביץ', היא תהליך העיבוי שהמים עוברים.הסברת לי בזה את הפשט ברש''י בפרשת בשלח (שמות טז' יד') וז''ל ותעל שכבת הטל וגו'. כְּשֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, עוֹלֶה הַטַּל שֶׁעַל הַמָּן לִקְרַאת הַחַמָּה, כְּדֶרֶךְ טַל עוֹלֶה לִקְרַאת הַחַמָּה; אַף אִם תְּמַלֵּא שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה טַל וְתִסְתֹּם אֶת פִּיהָ וְתַנִּיחָהּ בַחַמָּה הִיא עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בָּאֲוִיר. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ, שֶׁהַטַּל עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ בָּאֲוִיר, וְכַעֲלוֹת שִׁכְבַת הַטָּל נִתְגַלָּה הַמָּן וְרָאוּ והנה על פני המדבר וגו':
אף פעם לא הבנתי מה ההגיון בדבר ואיך יתכן ששפפורת הביצה תעלה עם הטל. ומאי שנא ממים רגילים. הלא עיננו הרואות שזה אותם מים...
וכעת מובן הדבר שבאמת הרכב המים שונה וכפי שיצא מהמחקר. פלאי פלאים. ואולי זה גם מסביר למה בכח הטל לגדל פירות מתוקים יותר...
ואגב, מעניין מאוד לנסות את הסיפור הזה של שפופרת הביצה
אתה מוכן לעשות איתי ניסוי?... (או שנשלח בקשה לדוקטור רחמילביץ' לנסות במקומנו) -
ז'ק ועוד הערה מעניינת מעניין לעניין באותו עניין
שמעתי מידיד שבילדותו היה ביום טבע עם מדריך שלימד אותם כיצד לשרוד באי בודד. והפתרון שהוא הביא שם איך להשיג מי שתייה מתוקים הוא עשה איתם את הניסוי הבא כל אחד קשר שקית (גופיה, של הסופרים) על קבוצת עלים המחוברת לעץ באופן שחסם את כל פתחי האויר. ולאחר כמה שעות של שמש קופחת הם חזרו למקום וראו שבכל השקיות הצטברו כמות יפה של מים בתחתית. וההסבר הוא שהשמש מאדה את המים שבעלים והם מגיעים לתקרת השקית ונתקעים ומצטברים בתחתית (בדמיון למכסה של סיר שמתמלא אדים שהופכים למים.) אמנם זה לא קשור כל כך לטל אלא יותר לתהליך האידוי אבל די מזכיר. מה אתה אומר? גאוני. לא?
