התופעה שזיהית בנהר הירדן, במיוחד בנקודות כמו שדה נחמיה וגשר הפקק, היא מרתקת ונובעת משילוב של גורמים הידרולוגיים ותפעוליים. מכיוון שהזרימה משתנה באופן עקבי גם בימים בהם אין משקעים, ניתן להסביר זאת באמצעות מספר מנגנונים מרכזיים:

1. ניצול מים לחקלאות (שאיבות)

זוהי הסיבה העיקרית לתנודות היומיות. לאורך הירדן ומקורותיו (הדן, הבניאס והחצבאני) קיימות מערכות שאיבה גדולות המשמשות להשקיית שדות ומטעים בעמק החולה ובסביבתו.

• לוחות זמנים: השאיבה אינה רציפה לאורך כל היממה. לרוב, חקלאים שואבים יותר בשעות מסוימות (למשל בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות כדי למנוע התאיידות, או בהתאם לתעריפי החשמל).
• השפעה על המדיד: כאשר משאבות הקיבוצים והמושבים פועלות, מפלס המים בנהר יורד מעט, מה שמתבטא בירידה בספיקה שנמדדת בתחנות הניטור במורד הזרם.

2. ויסות מלאכותי וסכרים

מערכת המים באזור אצבע הגליל ועמק החולה מנוהלת באופן הדוק.

• סכר כפר בלום: בנקודות מסוימות קיימים מתקני ויסות (כמו סכר כפר בלום או מתקני הטיה) השולטים על כמות המים המוזרמת לתעלות הירדן (המזרחית והמערבית).
• איזון מפלסים: לעיתים פותחים או סוגרים מגופים כדי לשמור על מפלס מים קבוע בבריכות דגים או במאגרים, מה שיוצר "גלים" של זרימה המגיעים למדידים בפרק זמן קבוע בכל יום.

3. אפקט ההתאיידות (Evapotranspiration)

למרות שהשפעתו קטנה יותר מזו של השאיבות, יש לו תפקיד מצטבר:

• בימי הקיץ החמים, צמחיית הנחלים הענפה לאורך הירדן והחולה צורכת כמויות גדולות של מים.
• שיא הצריכה של הצמחים (והתאיידות ישירה מהנהר) מתרחש בשעות הצהריים, מה שיכול להוביל לירידה קלה בספיקה הנמדדת במורד הזרם בשעות אלו או זמן קצר לאחר מכן.

4. זמני השהיה (Lag Time)

חשוב לזכור שהשינוי שאתה רואה בשדה נחמיה יגיע לגשר הפקק רק כעבור מספר שעות (בהתאם למהירות הזרימה). לכן, דפוס השינוי עשוי להיראות דומה אך "מוסט" בזמן בין שתי הנקודות.

מה שברור שהוא ענה יותר לענין מצ'אט gpt/
נ.ב. העתקתי את השאלה שלך כלשונה.

עוד ראיה לזה, הגשם הישיר שזרם על הכינרת היה כ-35 מ"מ שזה עליה של 3.5 ס"מ,
אם נתוני הזרימה משקפים את המציאות היה המפלס אמור לעלות ב-5 ס"מ לפחות,
אך המציאות מוכיחה שהעליה היא בדיוק כפי הגשם שירד בין 2 ל-4 ס"מ....

גובה המפלס להיום עודכן, וזה עומד על עליה של 3.5 ס"מ בלבד מיום שישי,
זה פחות מכמות הגשם בפועל שירד בזמן זה (כי גם ביום שישי ירד שם קצת גשם...),
אבל וודאי שזה לא נשמע הגיוני לומר שזה קורה לאחר קרוב ליומיים עם מעל 20 קוב לשניה בזרימת הנחלים (19.6 מ"ק/שניה במהלך יממה מוסיפה ס"מ למפלס, כאן זה היה יותר ובזמן ממושך יותר),

ג׳מיני המלך אם לא תענה לי תשובה לשאלה זו, אשאל את צ'אט GPT, ואכתיר אותו למלך....

טוב ככה זה שלא הולכים למלך 🫣

תשובה:
כן — מה שתיארת מוכר מאוד ומתרחש בנהר הירדן (ובמקורות מים רבים אחרים) בגלל ויסות מלאכותי של הזרימה — גם כשאין גשם.

הנה הסבר ברור למה עוצמת הזרימה יכולה להשתנות לפי שעות היממה:

למה יש שינויים בזרימה לאורך היום?

️ 1) ניהול מים והפעלת סכרים / תחנות שאיבה
הירדן והכנרת מנוהלים בצורה מאוד פעילה ומבוקרת:

• סכר דגניה שולט על כמות המים היוצאת מהכנרת לירדן.
• גם מקטעים צפוניים (כמו ליד שדה נחמיה / גשר הפקק) מושפעים מהתאמות בניהול הזרימה.

הנה כמה פעולות נפוצות:
פתיחת שערי סכר/בריח ליציאת מים
הפסקת זרימה מסויימת למשך תקופה
שחרור מים בשעות מסוימות
➤ כל זה משתנה לפי צרכים של:

• צריכת חשמל / תחנות כוח
• דרישות חקלאיות
• תחזוקה
• ויסות מפלס הכנרת

2) שחרור מים בשעות קבועות ביום

במקומות שבהם יש תחנות כוח הידרו‑אלקטריות או מאגרים זורמים, הנה מה שקורה בפועל:

תחנות כוח לפי ביקוש
הזרימה משתנה לפי הביקוש לחשמל:

• בשעות הבוקר/ערב — כשביקוש גבוה → משחררים יותר מים → זרימה חזקה יותר
• בלילה/בזמנים של ביקוש נמוך → משחררים פחות → זרימה חלשה יותר

זה מתרחש גם כאשר אין גשם בכלל.

3) כלים לשינוי מפלס הכנרת
המים שיוצאים לירדן לא יכולים “לתפוס החלטה” בעצמם — למעשה זו מערכת:

• סכר
• תחנות שאיבה
• תחנות כוח
• לוחות בקרה מרכזיים

הם פועלים לפי תזמון מוגדר מראש או לפי דרישות מערכת האנרגיה/מים.

🧠 דוגמה לפרק זמן טיפוסי
אחרי טפטוף גשם ‒ אם אין מזג אוויר גשום פעיל:

• בשעות הבוקר המוקדמות: זרימה נמוכה
• בשיא הביקושים (10:00–17:00): זרימה גבוהה יותר
• בלילה: זרימה יורדת שוב

זה בדיוק מה שאתה מתאר בצפיפות גבוהה בצפון גם בימים יבשים.

למה זה “משתנה לפי שעות” אפילו בלי גשם?
כי מקור הזרימה הוא לא רק גשם —
וזה לא “נחל טבעי בלבד” — הוא נחל מבוקר במערכת כלכלית/חקלאית/תשתיתית, ולכן:

️ הזרימה לא תלויה רק בגשם
️ היא תלויה גם בשחרור מים לפי הצורך
️ ואף יכולה להשתנות לפי שעות היום
️ ובדפוסים קבועים של תחנות כוח/ניהול מים

למה זה בולט במיוחד בשדה נחמיה / גשר הפקק?

• זה קטע שבו הירדן כבר לא מקבל זרימה משמעותית רק מהכינרת
• הרבה מהמים שנמדדים שם הם תוצאה של מה שיוצא ממערכות הניהול
• ולכן השינוים נראים “קבועים” לפי שעות, ולא מקריים

לסיכום — מה גורם לשינויים:
🟢 ניהול מלאכותי של סכר/בריח
🟢 שחרור מים לפי דרישות חשמל או חקלאות
🟢 הבדלי זרימה לפי שעות היום
🟢 לא בהכרח תלוי בגשם

אם תרצה — אוכל גם להסביר איך לקרוא גרפים של זרימת מים או להפנות אותך למקורות נתונים ממשלתיים שמראים נתוני זרימה בזמן אמת (כולל ערכי מ³ לשנייה) — רוצה?

שאלתי את צ'אט GPT את השאלה, אני מצרף את תשובתו, כי חלק ממה שהוא כותב נראה לי חירטוט (לדוג' שסכר דגניה יכול לגרום לשינויים...) ואשמח אם מישהו עם בינה אנושית יוכל לברור לי את ה"אוכל" מה"פסולת" ויעלה שוב רק את מה שאקטואלי ונכון,
בגלל האורך יצורף בהודעה נפרדת

לגבי העליה של מפלס הכינרת מזרימות אמור להיות מקסימום 1 ס"מ ועוד 3.5 מגשם ישיר כמו שכתבת ס"ה 4.5 וכבר עד הבוקר היא עלתה ב-1.5 ובבוקר הקרוב נדע כמה סופית היא עלתה.

אני נכנס לאתר https://hydro.water.gov.il/index.php/?page=hydro_obs&lang=he#!#map ונכנס לתחנת שדה נחמיה,
מופיע לי הנתונים של 48 השעות האחרונות,
ומעניין הוא שהיממה מחולקת ל-3 חלקים:
בין השעות 12 בלילה עד 9:30 בבוקר זה שעות השפל - כ-5 עד 6 מ"ק לשניה בלבד,
בין השעות 10 בבוקר עד כ-6 בערב זה האמצע - כ-10 מק"ש,
ובין השעות 6 עד 12 בלילה זה שעות הגאות - כ-12 מק"ש,

כעת אני בודק את תחנת גשר הפקק:
שם יש גם גאות ושפל אבל בצורה שונה,
בערך בשעה 2 בלילה זה השיא עם כ-10 מק"ש,
אח"כ זה יורד בהדרגה עד שבשעות הצהריים זה עומד על כ-6 מק"ש בלבד,
ואחרי שעתיים זה מתחיל לעלות שוב באיטיות עד 2 בלילה,

אשמח להסבר מכל המבינים

היות שעוד לא קיבלתי שום תשובה בנושא זה, אמשיך קצת לעצבן עם עוד שאלות.....

הזרימה בשעות האחרונות בשדה נחמיה גברה מאוד ועברה כבר את ה-30 מ"ק/שניה, אך משום מה זה קרה רק הרבה אחרי שהגשם הרציני פסק....
זה עדיין לא נחשב כשאלה, כי תמיד לוקח זמן לזרימה לגבור,
אבל בצירוף התחזית שאני נותן שמחר הזרימה תחזור לכ-10 עד 15 זה כבר לא כ"כ מובן, וזה כבר מחזק את הטיעון שלי שזה לא משהו אמיתי....
עוד ראיה לזה, הגשם הישיר שזרם על הכינרת היה כ-35 מ"מ שזה עליה של 3.5 ס"מ,
אם נתוני הזרימה משקפים את המציאות היה המפלס אמור לעלות ב-5 ס"מ לפחות,
אך המציאות מוכיחה שהעליה היא בדיוק כפי הגשם שירד בין 2 ל-4 ס"מ....

אם למישהו עדיין לא נמאס מהחפירות בנושא, שיגיב....

סענדער
וואו פשוט מרהיב.
הסרטה שלך?
לשאלתך לתת לך דיסלייק לא בא בחשבון
האם מפריע לי שאתה מפרסם במקום אחר ממש לא.
אבל תדע שכאן זה המקום! (בהא הידיעה)

כן, הסרטה שלי.

אדיב
ראיתי תמונות בפורום אחר:

וואו- "מקולות מים רבים אדירים" כפשוטו !!

צהריים טובים
נחלי המרכז בטירוףףףףף!!!!!

נחל לכיש עם זרימה של 254 קוב/שניה!!!

בתור אשדודי לשעבר, אני יכול להמליץ בחום לכל האשדודים ללכת לצפות בנחל לכיש ב"פרדס" (האשדודים מבינים...)
הזרימה שם עוצמתית בטירוף שאינו ניתן לתיאור, מתחת לגשר על הלום ובהמשך.
מומלץ מאוד!!!

אחד הפעמים שהלכתי לשם היה בסופה של דצמבר 2013 (השלג הגדול), הזכרונות משם מגרות אותי לבקר שם היום.

נחל לכיש עם זרימה של 254 קוב/שניה!!!
נחל האלה (יובל של נחל לכיש) 183.2
נחל איילון 151
נחל שורק 104

היות שמה שכתבתי זה משהו שעקבתי אחרי זה זמן רב, לכן נראה לי שמה שאנחנו רואים כעת שזה כן עולה, זה כן עליה אמיתית עקב ירידת גשמים בכמות גבוהה באיזור,
(גם ביום שזה עלה לכמעט 30 זה לא תאם לפרשנות שלי),
הפרשנות שלי בתוקף עד שמישהו יביא פרשנות יותר טובה....

אני נכנס לאתר https://hydro.water.gov.il/index.php/?page=hydro_obs&lang=he#!#map ונכנס לתחנת שדה נחמיה,
מופיע לי הנתונים של 48 השעות האחרונות,
ומעניין הוא שהיממה מחולקת ל-3 חלקים:
בין השעות 12 בלילה עד 9:30 בבוקר זה שעות השפל - כ-5 עד 6 מ"ק לשניה בלבד,
בין השעות 10 בבוקר עד כ-6 בערב זה האמצע - כ-10 מק"ש,
ובין השעות 6 עד 12 בלילה זה שעות הגאות - כ-12 מק"ש,

כעת אני בודק את תחנת גשר הפקק:
שם יש גם גאות ושפל אבל בצורה שונה,
בערך בשעה 2 בלילה זה השיא עם כ-10 מק"ש,
אח"כ זה יורד בהדרגה עד שבשעות הצהריים זה עומד על כ-6 מק"ש בלבד,
ואחרי שעתיים זה מתחיל לעלות שוב באיטיות עד 2 בלילה,

אשמח להסבר מכל המבינים