בְּקִרְבִּי לִבִּי פּוֹעֵם

עַל הַלָּבָן אֲנִי חוֹלֵם

אוּלַי הוּא יַגִּיעַ בְּסוֹף הַטְּוָח

כְּמוֹ שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים הֻבְטַח

וְאָז בְּשִׂמְחָה אֲנִי אֶצְרַח-

אַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן

הִנֵּה קוֹרֶה הַבִּלְתִּי יְאֻמַּן !

אֲבָל אָז מֵהַחֲלוֹם אֲנִי מִתְעוֹרֵר

וּמְגַלֶּה מַשֶּׁהוּ לְגַמְרֵי אַחֵר

שֶׁמַּמָּשׁ גּוֹרֵם לִי לְמַשְׁבֵּר

לֹא לָבָן וַאֲפִילּוּ לֹא רָטוּב

מָה לוֹמַר- מַמָּשׁ מַמָּשׁ עָצוּב,

מָה יִהְיֶה עִם לִבִּי הַכָּאוּב,

אוֹי הַשֶּׁלֶג הָאָהוּב-

מָתַי סוֹף סוֹף תָּשׁוּב.

היום נוסף לשיר גם לחן, והרי הוא לפניכם:

החלום הלבן ושיברו- השיר- לחץ כאן

אתה ממש כישרון מבוזבז.
לך תהיה כתב בעיתון אופוזיציוני.

השיטה הכתושה.

וכמובן שגם העברתי על עצמי ביקורת אמיתית, שלא תמיד צריך להציג את כל הדברים הלא טובים שקורים לנו. גם לאשתי יש ביקורת עלי בנקודה הזאת, שכאשר היינו בכנרת והיא נהנתה מכל רגע אני הייתי עסוק בכמה הכנרת ירדה ועד כמה המצב גרוע, דבר שתיסכל אותה מאוד: "באת ליהנות או להתענות''- שאלה אותי, ''תיהנה ממה שיש ולא ממה שאין''. אז כן- צריך להציג יותר את הדברים הטובים והיפים ופחות להתמקד במה שרע.

בדיוק.
במילים אלו קלעת בול למה שאני מתכוין.
ואגב, אם אתה נהנה מזה זה בסדר.
מה שאני מלין זה על הכערת האוירה והנסיון הנואש להוציא מאיתנו את שאריות המצב רוח שנשאר לנו.
מה לעשות? אנחנו אנשים שמחים. אין טעם להעציב אותנו בכח....

ז'ק סליחה שכחתי להזכיר שכל מה שהגבתי זה לגופו של עניין.
ומבלי להתייחס לכשרון הכותב וליופי היצירה.
אתה כשרון אמיתי.
אכשראן און אפריילכאן פורים לאב''ד פאסימע ולכל אנשי אתרא הדין...

גם מה שאני כתבתי זה לגופו של ענין (וכדברי הכותרת של הפוסט: סיפור לפורים וגם לשאר השנה- תוכן הומריסטי אך רציני לגמרי). אני כתבתי את הסיפור בכדי להעמיד מראה מול תופעה שפשתה כאן בפורום שמרכז השיח נסוב סביב השלג, שכאמור כבר ב-1 באוגוסט (ז' מנחם אב) התחילו להתפרסם תחזיות שמדברות על חורף עם אפשרות לאירוע כמו ב- 2013 (השלג הגדול), וכחודשיים לאחר מכן כאשר החורף עדיין לא התחיל התחילו להתפרסם פוסטים של הימורים על מתי ירד שלג בירושלים ולאחר מכן באיזה עומק יהיה השלג. בניתוחי המודלים- הנידון על האם יש פוטנציאל לשלג מופיע בדרך קבע לאורך רוב העונה, ובעיקבות זה גם התגובות המלוות לפעמים באכזבה ותיסכול, ומי שעוקב אחר הדברים יודע בדיוק על מה אני מדבר. גם העיסוק האובססיבי במודלים ''בסוף הטווח'' הפך לתופעה מוזרה שגם העוסקים בה יודעים שאלו דברים בטלים ב- 99% מהמקרים, ומה שנכון לעדכון בוקר יהיה בטל ומבוטל בעידכון צהריים, בקיצור- בזבוז זמן אחד גדול.

גם מה שכתבתי על תופעת הפסימיות וראיית השחורות הוא כמובן בכדי ללעוג על התופעה ולהציג אותה בצורה נלעגת. כמובן שזרמתי עם מה שקורה בפורום שיש שמיתגו אותי כ''פסימיסט ורואה שחורות'', דבר שיש לי הרבה מה לומר עליו וכפי שכתבו כאן כמה פעמים שראייה ריאלית של מצב שלא תמיד הוא כמו שאנחנו רוצים עדיין לא הופכת את הבן אדם לפסימיסט, ואני מוכן להעמיד את הדברים למבחן, והארכיון יוכיח בינינו האם היה מדובר בדברים שנכתבו מתוך פסימיסטיות גרידא או מתוך מבט ריאלי, כי לכל תחזית ''פסימיסטית'' שלי היה מצורף גם הנימוק שעומד מאחורי הדברים, ולצערינו ברוב המכריע של הדברים (אם לא בכולם) המציאות הוכיחה כפי שחזיתי, והדברים ניתנים לבדיקה. (בשלב מסויים התייאשתי, וכשנוכחתי שיש את ארין ש שעושה את העבודה וכותב בדיוק את מה שאני חושב אז הפסקתי להגיב והשארתי לו לעשות את העבודה השחורה). אז כאמור אני זרמתי בעבר וזורם בהווה עם התגית שהדביקו לי כי זאת הדרך הכי טובה להתמודד עם מי שמשמיץ אותך, תצחק ביחד איתו.

וכמובן שגם העברתי על עצמי ביקורת אמיתית, שלא תמיד צריך להציג את כל הדברים הלא טובים שקורים לנו. גם לאשתי יש ביקורת עלי בנקודה הזאת, שכאשר היינו בכנרת והיא נהנתה מכל רגע אני הייתי עסוק בכמה הכנרת ירדה ועד כמה המצב גרוע, דבר שתיסכל אותה מאוד: "באת ליהנות או להתענות''- שאלה אותי, ''תיהנה ממה שיש ולא ממה שאין''. אז כן- צריך להציג יותר את הדברים הטובים והיפים ופחות להתמקד במה שרע.

ז'ק סליחה שכחתי להזכיר שכל מה שהגבתי זה לגופו של עניין.
ומבלי להתייחס לכשרון הכותב וליופי היצירה.
אתה כשרון אמיתי.
אכשראן און א טרויערן פורים לאב''ד פאסימע ולכל אנשי אתרא הדין...

א פרייליכן און רואיגן פורים
הכו''ח ז'ק- אבדק''ק פעסימיא

הוּא מַשְׁרֶה עַל סְבִיבָתוֹ אֲוִירָה פֵּסִימִית, כָּךְ שֶׁמִּי שֶׁדַּבֵּק בּוֹ פָּשׁוּט מַפְסִיק לְפַתֵּחַ אַשְׁלָיוֹת וְתִקְווֹת שָׁוְא וּמִמֵּילָא חוֹסֵךְ לְעַצְמוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ וּכְאֵבֵי לֵב, דָּבָר שֶׁחָשׁוּב מְאוֹד לִרְפוּאָתְךָ", מְסַיֵּם הַבַּאבָּא.

אני לא יכול לשתוק אל מול עזות המצח.
פורים זה פורים אבל יש תחתית של שפל מוסרי וכשעוברים אותו המחאה חייבת להישמע.
ואפילו שאמרו זאת כבר אסור לי לשתוק מול עיוות שכזה.
הפסימיסת רואה השחורות שחי כל היום בדיכי מהרגע הבא שעוד לא בא. הוא זה שבסיכון לחלות בלב, הוא זה שחי לא בריא. לא זה ההפוך ממנו שמשוחרר כל היום ותמיד מסתובב בעולם נפלא, שגם העתיד הולך להיות נפלא אפילו יותר מהרגע הנוכחי.
הי''ר היל''ת שומו שמיים והירעשי ארץ, זאת התורה לא תהיה מושפלת. אוי לאוזניים שכך שמעו....
פורים שמח.

הנני מוחה נמרצות נגד שיטה "קדושה" זו, ואזכיר את הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב",

עריכה:
זה נכתב בציניות וכמו כל הסיפור עצמו, אבל התוכן הוא נכון.

כַּעֲבֹור כַּמָּה יָמִים מְצַלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּבֵיתָם שֶׁל הוֹרָיו שֶׁל צְבִיקָה. "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מְדַבֵּר בַּאבָּא תַּלְגָּא מִצְּפַת עיה"ק. חָשַׁבְתִּי רַבּוֹת עַל צָרַת בִּינְכֶם ר' צְבִי, וְנִרְאֶה לִי שֶׁיִּתָּכֵן וּמָצָאתִי דֶּרֶךְ כֵּיצַד לִפְטֹור אֶת הַבְּעָיָה שֶׁל ר' צְבִי. אִם תּוּכְלוּ לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ אֵלַי אֲנִי אֶשְׂמַח, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת קֹודֶם" מְסַיֵּם הַבַּאבָּא.

הַהוֹרִים מְמַהֲרִים לִיצֹר קֶשֶׁר עִם צְבִיקָ'ה וּמוֹסְרִים לוֹ אֶת דִּבְרֵי הַבַּאבָּא. "אֵין בְּרֵרָה, קַח מָחָר חֹפֶשׁ מֵהַ"כּוֹלֵל" וְסַע אֶל הַבַּאבָּא. תִּזְכֹּר- הַבְּרִיאוּת שֶׁלְּךָ מֻנַּחַת כָּאן עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, אַתָּה אַבָּא לִילָדִים וּבַעַל לְאִשָּׁה, כָּךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה כָּל הִשְׁתַּדְּלוּת לְטַפֵּל בְּעַצְמְךָ".

לְמָחֳרָת הַיּוֹם מִתְפַּלֵּל ר' צְבִי תְּפִלַּת וָתִיקִין, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הוּא עוֹלֶה עַל אוֹטוֹבּוּס הַמּוֹבִיל אוֹתוֹ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בִּירוּשָׁלַיִם, וְשָׁם הוּא עוֹלֶה עַל אוֹטוֹבּוּס בְּקַו 968 וְנוֹסֵעַ עַד מֶחְלַף יִשַׁי, שָׁם הוּא עוֹלֶה לְאוֹטוֹבּוּס בְּקַו 360 הַמּוֹבִיל אוֹתוֹ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית בִּצְפַת. לְאַחַר רִדְתּוֹ מֵהָאוֹטוֹבּוּס הוּא צוֹעֵד בְּמֶשֶׁךְ רֶבַע שָׁעָה עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא. הוּא עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת, וְנִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים.

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, שֵׁב בְּבַקָּשָׁה, עָשִׂיתָ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ? תַּעֲשֶׂה בְּרָכָה" אוֹמֵר הַבַּאבָּא וּמוֹזֵג מַשְׁקֶה קַר.

הַבַּאבָּא מַמְתִּין לֵר' צְבִי שֶׁיְּסַיֵּם לִשְׁתּוֹת, וְאָז פּוֹנֶה אֵלָיו הַבַּאבָּא: "ר' צְבִי יַקִּירִי, לִבְּךָ הַכּוֹאֵב כּוֹאֵב לְלִבִּי. אַתָּה צָעִיר וּבַעַל מִשְׁפָּחָה וְכָל הַחַיִּים עֲדַיִן לְפָנֶיךָ. אַתָּה חַיָּב לַעֲשׂוֹת כָּל הִשְׁתַּדְּלוּת לְטַפֵּל בְּעַצְמְךָ בִּשְׁבִיל לְהִתְרַפֵּא וְלָצֵאת מֵהַבֹּץ הַטּוֹבְעָנִי שֶׁבּוֹ אַתָּה נִמְצָא וּלְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהָרֶשֶׁת שֶׁבָּהּ נִלְכַּדְתָּ, וְלָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּקְשִׁיב הֵיטֵב לְמָה שֶׁאֲנִי אֹמַר לְךָ, לַמְרוֹת שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁהַדְּבָרִים מְאוֹד לֹא יַעַרְבוּ לְךָ, אֲבָל אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהַבְרִיא אֵי פַּעַם אֵין לָךְ הַרְבֵּה בְּרֵרוֹת".

ר' צְבִי מִסְתַּכֵּל עַל הַבַּאבָּא בְּמַבָּט חוֹשֵׁשׁ, וּמְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ: "מְעַנְיֵן מָה הוּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי, גִּלְגּוּלֵי שֶׁלֶג? אֶת זֶה אֲנִי דַּוְקָא מוּכָן לַעֲשׂוֹת כָּל הַחַיִּים, רַק שֶׁיָּבִיא לִי סוֹף סוֹף שֶׁלֶג. לְהִתְעַנּוֹת פ"ד תַּעֲנִיּוֹת? לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת כָּל הַשָּׁנָה? לְחַלֵּק ח"י רוֹטֵל בְּמֵרוֹן?".

הַבַּאבָּא כְּמוֹ קוֹרֵא אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל ר' צְבִי וְאוֹמֵר לוֹ: "תִּרְאֶה ר' צְבִי. הָרְפוּאָה לְמַכָּתְךָ אֵינָהּ מְצוּיָה אֶצְלִי. לַמַּכָּה שֶׁלְּךָ לֹא יַעַזְרוּ תַּעֲנִיּוֹת וְלֹא תִּקּוּנֵי חֲצוֹת וְלֹא שׁוּם דָּבָר דּוֹמֶה לָזֶה, כִּי הַבְּעָיָה שֶׁלְּךָ הִיא שֶׁנִּכְנַס בְּךָ מִין "דִּבּוּק" שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ הַתַּחֲזִיּוֹת וְנִתּוּחֵי הַמּוֹדֵלִים שֶׁאַתָּה עוֹקֵב אַחֲרֵיהֶם בְּאוֹבְּסֶסְיָה, וְהֵם גּוֹרְמִים לְךָ לְפַתֵּחַ צִפִּיּוֹת לֹא מְצִיאוּתִיּוֹת וְאַתָּה לֹא מְסֻגָּל לְהִגָּמֵל מִזֶּה, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא תִּגָּמֵל אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתְךָ, וְאַתָּה תִּגְמֹר לְעַצְמְךָ אֶת הַלֵּב, וְאוּלַי גָּרוּעַ יוֹתֵר- שֶׁתִּזְדַּקֵּק בַּסּוֹף גַּם לִפְּסִיכוֹלוֹג בִּגְלַל שֶׁזֶּה יַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ רַע מְאוֹד גַּם מִבְּחִינָה נַפְשִׁית".

"אָז מָה כְּבוֹד הַבַּאבָּא רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אֶעֱשֶׂה" ? שׁוֹאֵל ר' צְבִי.

הַבַּאבָּא מַבִּיט עַל ר' צְבִי בְּחֲשָׁשׁ וְאוֹמֵר: "יֵשׁ אֵיזֶה יְהוּדִי מְבֻגָּר בִּבְנֵי- בָּרָק שֶׁנִּקְרָא ר' זַ'ק, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים מוּזָרִים שֶׁהִכְרִיזוּ עָלָיו כְּרוֹעֶה רוּחָנִי וּכְרַב קְהִלָּתָם. הוּא פִּתֵּחַ אֶת הַשִּׁיטָה שֶׁהוּא מְכַנֶּה אוֹתָהּ "הַשִּׁיטָה הַקְּדוֹשָׁה" הַדּוֹגֶלֶת בְּלִהְיוֹת פֵּסִימִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. הוּא טוֹעֵן שֶׁהַהוֹלְכִים בַּ"שִׁיטָה הַקְּדוֹשָׁה" שֶׁלּוֹ לֹא יֵדְעוּ צַעַר בְּכָל יְמֵיהֶם, וְרַק נַחַת וְשִׂמְחָה יְכוֹלִים לִהְיוֹת לָהֶם, שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁהוּא פֵּסִימִי אֵינוֹ מְפַתֵּחַ צִפִּיּוֹת וּמִמֵּילָא לְעוֹלָם אֵינוֹ מִתְאַכְזֵב, וְאִם בְּמִקְרֶה יֵשׁ לְשֵׁם שִׁנּוּי הַפְתָּעָה לְטוֹבָה אָז אַדְּרַבָּה- הַשִּׂמְחָה תִּגְדַּל שִׁבְעָתַיִם. בְּעוֹד שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים "אֲנִי מַאֲמִין", הָרַב זַ'ק אוֹמֵר לְפָחוֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים "אֲנִי לֹא מַאֲמִין". אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁיֵּרֵד גֶּשֶׁם, אֲנִי לֹא מַאֲמִין לַמּוֹדֵלִים, אֲנִי לֹא מַאֲמִין לַתַּחֲזִיּוֹת, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁנַּגִּיעַ לַמְּמֻצָּע, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַשָּׁנָה בַּצֹּרֶת, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁהַשָּׁנָה לֹא תִּהְיֶה חַמָּה מֵהָרָגִיל, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁהַכִּנֶּרֶת תַּעֲלֶה, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁבְּרָמוֹת ג' הַקַּיִץ הָיָה נָעִים וְקָרִיר, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁאִישׁ הַשְּׁלָגִים הָיָה בְּאֵילַת, אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁמָּאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הָיָה בְּמַגְ'דַּל שַׁאמְס וְרָאָה שֶׁלֶג. וְהָ"אֲנִי לֹא מַאֲמִין" הָעִיקָּרִי שֶׁחָשׁוּב לְצֹורֶךְ הַטִּיפּוּל שֶׁלְּךָ- "אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁיֵּרֵד שֶׁלֶג, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּבוֹא- אֲחַכֶּה לוֹ שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ". הוּא מַשְׁרֶה עַל סְבִיבָתוֹ אֲוִירָה פֵּסִימִית, כָּךְ שֶׁמִּי שֶׁדַּבֵּק בּוֹ פָּשׁוּט מַפְסִיק לְפַתֵּחַ אַשְׁלָיוֹת וְתִקְווֹת שָׁוְא וּמִמֵּילָא חוֹסֵךְ לְעַצְמוֹ עָגְמַת נֶפֶשׁ וּכְאֵבֵי לֵב, דָּבָר שֶׁחָשׁוּב מְאוֹד לִרְפוּאָתְךָ", מְסַיֵּם הַבַּאבָּא.

ר' צְבִי שׁוֹמֵעַ בְּתַדְהֵמָה אֶת הַדְּבָרִים וְנִרְאֶה כְּמִי שֶׁפָּגַע בּוֹ בָּרָק וּכְמִי שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ. "הָרַב זַ'ק ? שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה אֶחָד מִצֹּאן מַרְעִיתוֹ ?! שֶׁאֲנִי אֲקַבֵּל אֶת הַ"שִׁיטָה הַקְּדוֹשָׁה" הַטְּמֵאָה שֶׁלּוֹ ?! אֲנִי אָמְנָם לִיטָאִי, אֲבָל בִּמְחִילָה אֲנִי מַמָּשׁ מְתַעֵב אוֹתוֹ. הוּא לֹא רַק פֵּסִימִי, הוּא פָּשׁוּט רוֹאֶה שְׁחֹרוֹת. הוּא מְפַרְסֵם כָּל דָּבָר רַע. הוּא נִמְצָא בַּכִּנֶּרֶת- הוּא יִדְאַג לְפַרְסֵם לְכֻלָּם כַּמָּה הַמַּצָּב שֶׁל הַכִּנֶּרֶת גָּרוּעַ, וּלְמִי שֶׁלֹּא מַאֲמִין וְלֹא הִשְׁתַּכְנֵעַ הוּא יִדְאַג לְצָרֵף תְּמוּנוֹת רַבּוֹת שֶׁיַּמְחִישׁוּ עַד כַּמָּה הַמַּצָּב גָּרוּעַ, וְאִם מִישֶׁהוּ עֲדַיִן לֹא הִשְׁתַּכְנֵעַ הוּא יִדְאַג לְצָרֵף תְּמוּנוֹת נוֹסָפוֹת לְשֵׁם הַשְׁוָאָה מֶה הָיָה פַּעַם וּמָה הַמַּצָּב הַיּוֹם. הוּא יְטַיֵּל בַּצָּפוֹן בַּחֹורֶף, הוּא יִדְאַג לְשַׁתֵּף תְּמוּנָה שֶׁל הַחֶרְמוֹן הָעוֹמֵד בְּמַעֲרֻמָּיו חַף מִכָּל שֶׁלֶג. הוּא יְשַׁתֵּף בַּקַּיִץ תְּמוּנוֹת יָפוֹת שֶׁל נְחָלִים, אַךְ יִדְאַג לְהַדְגִּישׁ שֶׁמָּה שֶׁנִּרְאֶה בַּתְּמוּנָה הוּא כְּאֶפֶס וּכְאַיִן לְעֻמַּת מָה שֶׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת וְשֶׁהַמַּצָּב מַמָּשׁ לֹא טוֹב. הוּא יְשַׁתֵּף תְּמוּנוֹת יְפֵיפִיּוֹת שֶׁל פְּרִיחָה אֲבִיבִית, אֲבָל אָז הוּא יִדְאַג לְצַיֵּן שֶׁמְּדֻבָּר בִּפְרִיחָה שֶׁהִקְדִּימָה אֶת זְמַנָּהּ בְּחֹודֶשׁ עֵקֶב סִיּוּמוֹ הַמֻּקְדָּם שֶׁל הַחֹורֶף. יְדַבְּרוּ עַל הַגֶּשֶׁם שֶׁיּוֹרֵד בְּכָל הָאָרֶץ, הוּא יִדְאַג לְהִתְמַקֵּד בְּדִיּוּק עַל הַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ הַגֶּשֶׁם שֶׁלֹּא יוֹרֵד. בְּקִיצּוּר- גַּם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה טוֹב הוּא תָּמִיד יִמְצָא אֶת מָה שֶׁלֹּא טוֹב. אֲנִי פָּשׁוּט סוֹלֵד מִמֶּנּוּ !" סִיֵּם ר' צְבִי כֻּלּוֹ נִסְעָר.

הַבַּאבָּא נֹתֵן בֵּר' צְבִי מַבָּט חֲמוּר סֵבֶר. "דַּי, לָשׁוֹן הָרַע ! דִּבַּרְתָּ יוֹתֵר מִדַּי ! אָמְנָם אֲנִי הַשִּׁיטָה שֶׁלִּי הִיא הֲפוּכָה לְגַמְרֵי- לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְתַחְשֹׁב וְתַאֲמִין שֶׁיִּהְיֶה טוֹב אָז יִהְיֶה טוֹב, אֲבָל לְדַבֵּר כָּכָה עַל מִי שֶׁחוֹשֵׁב אַחֶרֶת ?! וְחוּץ מִזֶּה תֵן לִי לְהָבִין, אַתָּה בָּאתָ עַד לְכָאן מִיְּרוּשָׁלַיִם בִּכְדֵי לְנַסּוֹת לַעֲזֹור לְעַצְמְךָ אוֹ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר עִם הַבְּעָיָה שֶׁלְּךָ עַד שֶׁחָס וְחָלִילָה יִגָּמֵר לְךָ הַלֵּב ?! גַּם אִם לֹא אִכְפַּת לְךָ מֵעַצְמְךָ לְפָחוֹת תְּרַחֵם עַל אִשְׁתְּךָ וְעַל הַיְּלָדִים שֶׁלְּךָ וְעַל הַהוֹרִים שֶׁלְּךָ !".

ר' צְבִי מַשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ וְעוֹנֶה לַבַּאבָּא: "אֲנִי מְרַחֵם גַּם מְרַחֵם עַל אִשְׁתִּי וְהַיְּלָדִים וְעַל הַהוֹרִים שֶׁלִּי, וְגַם אֲנִי בְּעַצְמִי רוֹצֶה לְהִתְרַפֵּא, אֲבָל כְּבוֹד הַבַּאבָּא תָּבִין בְּבַקָּשָׁה ! לַחֲסוֹת אֵצֶל זַ'ק זֶה כְּמוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִבְלֹעַ סַם מַר מִמָּוֶת. אֲבָל בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁדַּוְקָא יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן שֶׁגַּם כְּבוֹד הַבַּאבָּא יַסְכִּים לוֹ. יֵשׁ רַב אַחֵר הַנִּקְרָא הָרַב א"ש (ר"ת אַרְיָן ש) שֶׁגַּם הוּא סוּג שֶׁל פֵּסִימִיסְט בְּכָל הַקָּשׁוּר לַתַּחֲזִיּוֹת וּלְנִתּוּחֵי הַמּוֹדֵלִים. אֲבָל הוּא לֹא עוֹשֶׂה אֶת זֶה מִמָּקוֹם שֶׁל פֵּסִימִיּוּת לִשְׁמָהּ וּרְאִיַּת שְׁחֹורוֹת, אֶלָּא מִתּוֹךְ נִיתּוּחַ רַצְיוֹנָלִי שֶׁל הַמַּצָּב וְהַשְׁקָפָה רֵאָלִיסְטִית קָרָה. בְּתוֹר לִיטָאִי לַמְדָן יִתָּכֵן בְּהֶחְלֵט שֶׁאֲנִי אַצְלִיחַ לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו וְאָז אֲנִי אֶמְצָא מָזוֹר לְמַכָּתִי".

"כְּבָר חָשַׁבְתִּי עַל הָאֶפְשָׁרוּת הַזֹּאת, אֲבָל לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה יַצְלִיחַ בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּךָ. אַתָּה אוּלַי לִיטָאִי לַמְדָן, אֲבָל בְּכָל הַקָּשׁוּר לְרַצְיוֹנָלִיּוּת, הַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה שֶׁאַתָּה דַּוְקָא אָדָם לֹא רַצְיוֹנָלִי הַנִּגְרָר אַחֲרֵי אַשְׁלָיוֹת. אָז בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּךָ זֶה לֹא יַעֲזֹור, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הָרֶגֶשׁ וְהַדִּמְיוֹן הֵם שֶׁמַּדְרִיכִים אֶת הָאָדָם אָז לֹא יַעֲזֹור שׁוּם הִגָּיוֹן. לָכֵן אֵין לְךָ בְּרֵרָה אֶלָּא לָלֶכֶת לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה לִהְיוֹת מִצֹּאן מַרְעִיתוֹ שֶׁל הָרַב זַ'ק, כִּי יָדוּעַ שֶׁאָמְנָם הַדֶּרֶךְ הַמְּמֻצַּעַת הִיא הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, אַךְ מִי שֶׁנּוֹטֶה לְצַד אֶחָד, הַתִּיקּוּן שֶׁלּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הֶהָפוּךְ וע"י זֶה יַגִּיעַ לָאִיזּוּן הַנָּכוֹן. אָז לֵךְ אֵלָיו, תִּלְמַד לַחֲלֹום פָּחוֹת וְלֹא לִשְׁגּוֹת בְּאַשְׁלָיוֹת וְכָךְ אוּלַי תִּמְצָא רְפוּאָה לְמַכָּתְךָ, וְתַחְזֹור אֵלַי בַּחֹורֶף הַבָּא לְבַשְּׂרֵנִי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת" מְסַיֵּם הַבַּאבָּא.

ר' צְבִי יוֹצֵא בְּלֵב כָּבֵד מִבֵּיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא, וּפוֹגֵשׁ בְּדַרְכּוֹ לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית אֶת מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁחוֹזֵר כָּעֵת מֵהַ"כּוֹלֵל". "אַתָּה לֹא מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁפָּגַשְׁתִּי לִפְנֵי שָׁבוּעַ"? שׁוֹאֵל ר' צְבִי. "זֶה אֲנִי" עוֹנֶה מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. "תֹּאמַר לִי, בַּאבָּא תַּלְגָּא שָׁלַח אוֹתִי לַחֲסוֹת לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֵצֶל הָרַב זַ'ק בִּבְנֵי- בְּרָק. אַתָּה יוֹדֵעַ בְּמִקְרֶה אֵיךְ מַגִּיעִים אֵלָיו"? שׁוֹאֵל ר' צְבִי. "אֵיזֶה הַשְׁגָּחָה !", עוֹנֶה בְּהִתְלַהֲבוּת מָאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. "אַתָּה אוּלַי לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל אֲנִי הוּא זֶה שֶׁהִכְתִּיר אוֹתוֹ בְּתוֹר רַב קְהִילָּה, וַאֲנִי גַּם הַיָּחִיד כָּרֶגַע שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הַפְּרָטִים שֶׁלּוֹ בְּדִיּוּק. אָז כַּנִּרְאֶה שֶׁמִּשָּׁמַיִם מוֹלִיכִים אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת. כְּתֹבֶת מְגוּרָיו בִּבְנֵי- בָּרָק הִיא בִּרְחוֹב... מִסְפַּר...בַּקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה. כְּשֶׁתָּבוֹא אֶצְלוֹ תִּמְסֹר לוֹ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם בִּשְׁמִי".

וּבִזְמַן קַיִץ הַקָּרוֹב עוֹמֵד ר' צְבִי לָלֶכֶת לַחֲסוֹת בְּצִילּוֹ שֶׁל הָרַב הַ"פֵּסִימִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה" הַמְּכֻנֶּה זַ'ק. וּמָה יִהְיֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַסִּיפּוּר, הַאִם הוּא יַצְלִיחַ לְהִתְרַפְּאוֹת? אֶת זֶה נֵדַע רַק בַּחֹורֶף הַבָּא.

הַבַּאבָּא פּוֹנֶה אֶל הַהוֹרִים וְאוֹמֵר: "דָּרַשְׁתִּי וְחָקַרְתִּי, וְנִרְאֶה לִי לְלֹא סָפֵק שֶׁהִצְלַחְתִּי לַעֲמֹוד עַל הַסִּיבָּה שֶׁגּוֹרֶמֶת לְבִינְכֶם אֶת הַכְּאֵבִים בְּלִיבּוֹ, וְכָךְ הוּא סִיפּוּר הַדְּבָרִים: הַכֹּל הִתְחִיל בְּחֹודֶשׁ טֵבֵת בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. ר' צְבִי וְרַעְיָתוֹ חִפְּשׂוּ דִּירָה חֲדָשָׁה כְּדֵי לַעֲבֹור וְלָגוּר בָּהּ. בְּמִסְגֶּרֶת הַחִפּוּשׂ בִּקֵּשׁ ר' צְבִי מֵרַעְיָתוֹ שֶׁתַּעֲשֶׂה חִפּוּשׂ שֶׁל תְּמוּנוֹת שֶׁל דִּירוֹת בִּירוּשָׁלַיִם בְּמִפְגָּע טֶכְנוֹלוֹגִי הַמְּכֻנֶּה "חִפּוּשׂ גּוּגֶל". וְיִקָּר מִקְרֵיהֶם שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי הַחִפּוּשׂ עָלְתָה תְּמוּנָה מֵאֵיזֶה תַּחֲרוּת צִלּוּמִים בְּאֵיזֶה אֲתָר שֶׁנִּקְרָא "אַקְלִימוּס" וּבָהּ רוֹאִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם הַמֻּשְׁלֶגֶת כְּפִי שֶׁהִיא צֻלְּמָה מִמִּרְפֶּסֶת דִּירָה בִּשְׁכוּנַת רָמוֹת ג'. ר' צְבִי פָּנָה לְרַעְיָתוֹ וְאָמַר לָהּ: "כָּזֶה בְּדִיּוּק אֲנִי רוֹצֶה ! אֲנִי רוֹצֶה לָגוּר בְּדִירָה שֶׁזֶּה הַנּוֹף שֶׁאֲנַחְנוּ נִרְאֶה מֵהַמִּרְפֶּסֶת".

הֵם פָּנוּ לִמְתַוֵּךְ דִּירוֹת מְקוֹמִי עִם הַתְּמוּנָה בְּבַקָּשָׁה לִמְצֹא לָהֶם דִּירָה שֶׁמֵּהַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלָּהּ נִשְׁקָף כָּזֶה נוֹף. הַמְּתַוֵּךְ שֶׁמַּכִּיר אֶת הַשְּׁכוּנָה כְּמוֹ כַּף יָדוֹ הִצְלִיחַ בְּנָקֵל לְזַהוֹת מֵאֵיזֶה בִּנְיָן צֻלְּמָה הַתְּמוּנָה, וְאָז הוּא פָּנָה אֲלֵיהֶם בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְאָמַר לָהֶם: "אֵיזֶה הַשְׁגָּחָה! בְּדִיּוּק לִפְנֵי יוֹמַיִם הוּבָא לִידִיעָתִי שֶׁיֵּשׁ דִּירָה פְּנוּיָה מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ בִּנְיָן מִמֶּנּוּ צֻלְּמָה הַתְּמוּנָה". ר' צְבִי הִתְלַהֵב וּבִקֵּשׁ לַחְתֹּם מִיָּד חוֹזֶה. הַמְּתַוֵּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִנְהֹג בִּמְתִינוּת וְלִשְׁקֹל הֵיטֵב אֶת מַעֲשָׂיו, מִכֵּיוָן שֶׁבְּמַקְבִּיל לַיְּדִיעָה עַל הַדִּירָה הַפְּנוּיָה הִגִּיעַ אֵלָיו מֵידָע שֶׁבְּאוֹתוֹ בִּנְיָן בִּשְׁכֵנוּת לְאוֹתָהּ דִּירָה מִתְגּוֹרֵר מִישֶׁהוּ שֶׁמַּצְהִיר עַל עַצְמוֹ בָּרַבִּים כְּ"פָּעִיל בַּלַּיְלָה", וְלָכֵן צָרִיךְ לִבְדֹּק אִם אוֹתָהּ פְּעִילוּת בַּלַּיְלָה לֹא עֲלוּלָה לִגְרֹם לָהֶם לְהַפְרָעָה. לְאַחַר בֵּרוּר קָצָר הִתְבָּרֵר שֶׁלְּאִישׁ מִן הַשְּׁכֵנִים לֹא יָדוּעַ מָה אֹפִי פְּעִילוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שָׁכֵן בַּלַּיְלָה וּמִמֵּילָא אֵין הוּא גּוֹרֵם לָהֶם לְהַפְרָעָה כָּל שֶׁהִיא, וְהַיְּחִידִי שֶׁאוּלַי מֻפְרָע מֵחֲמַת פְּעִילוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שָׁכֵן בַּלַּיְלָה הוּא אֵיזֶה יְהוּדִי מְבֻגָּר מִבְּנֵי- בָּרָק הָרְחוֹקָה שֶׁגַּם כָּךְ סוֹבֵל מִנִּדּוּדֵי שֵׁנָה. וְכָךְ נָפַל הַפּוּר, נֶחְתַּם חוֹזֶה, ור' צְבִי וְרַעְיָתוֹ עִם אַרְבַּעַת יַלְדֵיהֶם נִכְנְסוּ לְדִירָתָם הַחֲדָשָׁה.

כָּעֵת הֵחֵל ר' צְבִי לְצַפּוֹת לְהִתְגַּשְּׁמוּת חֲלוֹמוֹ- נוֹף מֻשְׁלָג מֵהַמִּרְפֶּסֶת. הוּא הֵחֵל לְדַמְיֵן אֶת עַצְמוֹ מְצַלֵּם מֵאוֹת תְּמוּנוֹת שֶׁל נוֹף יְרוּשַׁלְמִי מֻשְׁלָג וּמַרְהִיב, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שְׁכֵנוֹ בַּדִּירָה שֶׁלְּיַד שֶׁפָּעִיל בַּלַּיְלָה, אַךְ פָּעִיל בְּאֹפֶן מְיֻחָד כְּשֶׁיּוֹרֵד שֶׁלֶג. בְּעִקְּבוֹת כָּךְ הוּא רָכַשׁ מַצְלֵמַת קָנוֹן 7G בַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא זָכַר שֶׁאֶת הַתְּמוּנָה שֶׁגָּרְמָה לוֹ לַעֲבֹר לָגוּר בְּאוֹתָהּ דִּירָה הוּא רָאָה בְּאֵיזֶה אֲתָר שֶׁנִּקְרָא "אַקְלִימוּס", חִפֵּשׂ ר' צְבִי אֶת אוֹתוֹ אֲתָר וְגִלָּה שָׁם עוֹלָם מָלֵא שֶׁל תַּחֲזִיּוֹת וְנִתּוּחֵי מוֹדֵלִים. מֵאוֹתוֹ רֶגַע הֵחֵל ר' צְבִי לַעֲקֹב בְּהַתְמָדָה אַחַר הַתַּחֲזִיּוֹת וְהַמּוֹדֵלִים, כַּאֲשֶׁר הוּא מַקְפִּיד בְּכָל יוֹם לִפְנֵי צֵאתוֹ לַ"כּוֹלֵל" לִבְדֹּק מָה הַתַּחֲזִית, וְכֵן בְּשׁוּבוֹ בַּצָּהֳרַיִם מֵהַ"כּוֹלֵל" הוּא מִהֵר לִבְדֹּק שׁוּב הַאִם נִתְחַדֵּשׁ מַשֶּׁהוּ, וְכֵן לִפְנֵי צֵאתוֹ לַ"כּוֹלֵל" לְסֵדֶר ב' שׁוּב בָּדַק אוּלַי מַשֶּׁהוּ הִתְחַדֵּשׁ בַּשָּׁעָה וָחֵצִי הָאַחֲרוֹנִים, וְכָךְ גַּם בְּשׁוּבוֹ בָּעֶרֶב מֵהַ"כּוֹלֵל" וְלִפְנֵי צֵאתוֹ לְ"כּוֹלֵל עֶרֶב" וּמִיָּד לְאַחַר חֲזָרָתוֹ מִ"כּוֹלֵל עֶרֶב". בְּאוֹתָם תַּחֲזִיּוֹת וְנִתּוּחֵי מוֹדֵלִים הָיָה הַרְבֵּה עִסּוּק בְּמָתַי יֵרֵד שֶׁלֶג, כָּךְ שֵׁר' צְבִי הִתְחִיל לְפַתֵּחַ צִפִּיּוֹת וַחֲלוֹמוֹת עַל הַשֶּׁלֶג שֶׁכַּנִּרְאֶה יֵרֵד בְּסוֹף הַטְּוָח. אַךְ לְאַכְזָבָתוֹ סוֹף הַטְּוָח תָּמִיד נִשְׁאַר בְּסוֹף הַטְּוָח, וְהַתּוֹחֶלֶת הַמְּמֻשָּׁכָה בְּצִפִּיָּה לְשֶׁלֶג שֶׁכְּבָר יָבוֹא הֵחֵלָּה לָתֵת אֶת אוֹתוֹתֶיהָ בְּלִבּוֹ שֶׁל ר' צְבִי שֶׁהֵחֵל לִסְבֹּל מִכְּאֵבִים בִּגְלַל הָאַכְזָבוֹת. הַשִּׂיא הָיָה לִקְרַאת הַשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ שְׁבָט תשפ"ה שֶׁאָז דִּבְּרוּ כֻּלָּם עַל "סוּפַת הֶעָשׂוֹר" הַנִּקְרֵאת קוֹרָל שֶׁתַּלְבִּין אֶת יְרוּשָׁלַיִם כְּפִי שֶׁלֹּא הָיָה כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים. בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלִּפְנֵי בּוֹא הַסּוּפָה ר' צְבִי הִתְקַשָּׁה לְהֵרָדֵם בַּלֵּילוֹת מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וּמֶתַח. לִבּוֹ פָּעַם בְּחָזְקָה מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל שָׁבוּעַ לְאַחַר יוֹמַיִם שֶׁל צִפִּיָּה מוֹרֶטֶת עֲצַבִּים לִירִידַת הַשֶּׁלֶג מָצָא ר' צְבִי אֶת עַצְמוֹ צוֹעֵד בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן כ"ה בִּשְׁבָט לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית עַל מִדְרָכָה יְבֵשָׁה שְׁחֹרָה וְקָרָה, כַּאֲשֶׁר הוּא נִמְצָא בְּמַצָּב שֶׁל שִׁבְרוֹן לֵב מַמָּשׁ. תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַשְּׁכוּנָתִי בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר הָיְתָה דּוֹמָה יוֹתֵר לִתְפִלַּת תִּשְׁעָה בְּאָב כַּאֲשֶׁר מַבָּט עָצוּב וְדִכְאוֹנִי נִבָּט מִפְּנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים שֶׁצִּפּוּ לְהִתְעוֹרֵר לְבֹקֶר לָבָן. ר' צְבִי חָשׁ שֶׁלִּבּוֹ לֹא עוֹמֵד בְּאַכְזָבָה הַקָּשָׁה, תְּחוּשַׁת כְּאֵב חַד מִלְּאָה אֶת חָזֵהוּ, וְכָךְ לִוָּה אוֹתוֹ הַכְּאֵב בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ שָׁבוּעַ כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְקַשֶּׁה לְהִתְאוֹשֵׁשׁ וּלְתַפְקֵד.

הָאָבִיב וְהַקַּיִץ שֶׁבָּאוּ לְאַחַר אוֹתוֹ חֹורֶף גָּרְמוּ לֵר' צְבִי לְהָקִיץ מֵהַחֲלוֹם עַל הַשֶּׁלֶג, כָּךְ שֶׁהוּא הֵחֵל לְהִתְאוֹשֵׁשׁ וְלַחֲזֹר לְעַצְמוֹ. הַקַּיִץ הַנָּעִים וְהַקָּרִיר יַחֲסִית שֶׁל שְׁנַת תשפ''ה שֶׁנָּפַל עַל שְׁכוּנַת רָמוֹת ג' עָשָׂה עִם ר' צְבִי רַק טוֹב, כַּאֲשֶׁר הוּא שׁוֹכֵחַ מִמָּה שֶׁעָבַר עָלָיו בַּחֹרֶף. אֲבָל כָּל זֶה עַד לְז' בְּחֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, עֶרֶב שַׁבַּת חֲזוֹן, שֶׁאָז הִתְחִילוּ לְהוֹפִיעַ בְּאוֹתוֹ אֲתָר הַנִּקְרָא "אַקְלִימוּס" תַּחֲזִיּוֹת שֶׁל אֶחָד בְּשֵׁם מַרְשְׁמֵלוֹ עַל הַסְּתָו וְהַחֹרֶף הַקָּרוֹב, וּבֵין הַשְּׁאָר נֶאֱמַר שָׁם כִּי בַּחֹרֶף צְפוּיִים בֵּין 2 לִ-3 אֵרוּעֵי קִיצוֹן, וְשֶׁקַע רוֹם עָמֹק מְאוֹד וְלֹא אָפְיָנִי שֶׁיָּכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת סַעֲרַת 2013. לַמְרוֹת שֶׁהָיָה מְדֻבָּר רַק בִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ אָב וּבִתְחִלַּת אוֹגוּסְט, וְשִׂיא הַקַּיִץ עֲדַיִן לְפָנֵינוּ, דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל ר' צְבִי נִצַּת בְּאַחַת, הוּא זָכַר הֵיטֵב אֶת סַעֲרַת 2013 עִם הַשֶּׁלֶג הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה, וְשׁוּב חָזְרָה וְנֵעוֹרָה אֶצְלוֹ בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל הַקַּיִץ הַצִּפִּיָּה לְשֶׁלֶג הַמְּיֻחָל. הוּא הֵחֵל לְצַפּוֹת בְּכִלְיוֹן נֶפֶשׁ לְסִיּוּמוֹ שֶׁל הַקַּיִץ וְהַגָּעָתוֹ שֶׁל הַחֹרֶף, מִכֵּיוָן שֶׁכַּנִּרְאֶה בַּחֹרֶף הַקָּרוֹב הוּא יִזְכֶּה סוֹף סוֹף לְהִתְגַּשְּׁמוּת חֲלוֹמוֹ לְנוֹף מֻשְׁלָג מֵהַמִּרְפֶּסֶת. וּכְכָל שֶׁחָלַף הַזְּמַן, הִתְחִילוּ לְהוֹפִיעַ בַּאֲתָר הַנִּקְרָא "אַקְלִימוּס" הִימּוּרִים הַאִם יִהְיֶה שֶׁלֶג בִּירוּשָׁלַיִם, וּלְאַחַר מִכֵּן מָתַי הוּא יִהְיֶה, וּלְאַחַר מִכֵּן בְּאֵיזֶה עֹומֶק הוּא יִהְיֶה, וְכָל זֶה עוֹד טֶרֶם שֶׁהִגִּיעַ הַחֹורֶף. וּמֵרֶגַע שֶׁהִתְחִילוּ הַמּוֹדֵלִים לְדַבֵּר עַל שֶׁקַע אוֹ אָפִיק שֶׁנִּרְאָה בְּסוֹף הַטְּוָח, הִתְחִילוּ גַּם הַנִּדּוֹנִים הַאִם רוֹאִים בְּסוֹף הַטְּוָח מַעֲרֶכֶת קָרָה שֶׁתָּבִיא שֶׁלֶג. כָּל דִּוּוּחַ עַל כָּךְ שֶׁרוֹאִים מַשֶּׁהוּ בְּסוֹף הַטְּוָח יָצַר אֶצְלוֹ צִפִּיָּה מְתוּחָה, כַּאֲשֶׁר פַּעַם אַחֲרֵי פַּעַם הוּא נוֹחֵל אַכְזָבוֹת קָשׁוֹת שֶׁשָּׁבוּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל לִיבּוֹ שֶׁחָזַר לִכְאֹוב כְּפִי שֶׁהָיָה בַּחֹורֶף שֶׁעָבַר, כִּי כַּיָּדוּעַ שֶׁ"תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב". זֶה כָּל הַסִּיפּוּר שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַסֵּבֶל שֵׂר' צְבִי סוֹבֵל וּמֵאֲחוֹרֵי לִיבּוֹ הַכּוֹאֵב"- סִיֵּם בַּאבָּא תַּלְגָּא אֶת דְּבָרָיו.

"אָז מַה הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה"? שָׁאֲלוּ הַהוֹרִים אֶת בַּאבָּא תַּלְגָּא.

"הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה הִיא שֶׁאֲנַחְנוּ לְפָחוֹת יוֹדְעִים מָה הַגּוֹרֵם לְלִבּוֹ שֶׁל בִּנְכֶם לִכְאֹב. לֹא מְדֻבָּר בְּאֵיזֶה מַחֲלָה מִסְתּוֹרִית חָלִילָה, אֶלָּא פָּשׁוּט כְּאֵב לֵב שֶׁל לֵב שָׁבוּר וְשָׂבֵעַ מֵאַכְזָבוֹת", עָנָה הַבַּאבָּא.

"וּמָה הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה"? שָׁאֲלוּ הַהוֹרִים.

עוֹנֶה הַבַּאבָּא: "הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה הִיא שֶׁבִּשְׁבִיל לְהִתְרַפֵּא, חַיָּבִים שֶׁבִּנְכֶם יַצְלִיחַ לְהִשְׁתַּחְרֵר וּלְהִגָּמֵל מֵהַדָּבָר שֶׁגּוֹרֵם לָהּ. אַךְ דָּא עָקָא, שֶׁכִּמְעַט וְלֹא נִמְצָא מִי שֶׁהִצְלִיחַ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִזֶּה. הֲרֵי מָה שֶׁגּוֹרֵם לְבִנְכֶם אֶת כְּאֵב הַלֵּב הִיא הָאוֹבְּסֶסְיָה שֶׁלּוֹ לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַתַּחֲזִיּוֹת וְנִיתּוּחַ הַמּוֹדֵלִים וּלְפַתֵּחַ צִפִּיּוֹת בְּעִקְבוֹת זֶה. אֲנִי עֲדַיִן לֹא מַכִּיר מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹבְּסֶסְיָה לַעֲקֹוב עֶרֶב בֹּקֶר וְצָהֳרַיִם אַחַר כָּל תַּחֲזִית וּמוֹדֵל וּלְפַתֵּחַ צִפִּיּוֹת שֶׁהִצְלִיחַ לְהִגָּמֵל מִזֶּה, וְגַם כִּשְׁלוֹנוֹת וְאַכְזָבוֹת חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת לֹא גּוֹרְמוֹת לוֹ לְהַפְחִית מֵהַמִּנְהָג הָרַע הַזֶּה. זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ מִי שֶׁמָּכוּר לְהִמּוּרִים, שֶׁרַק מַפְסִיד וּמַפְסִיד וּבְכָל זֹאת אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהִגָּמֵל מֵהַמִּנְהָג הָרַע הַזֶּה. בְּמִקְרֶה שֶׁל "דִּיבּוּק" שֶׁל נְשָׁמָה שֶׁנִּכְנְסָה לְגוּף שֶׁל אָדָם, אֲנִי יוֹדֵעַ וּמְסֻגָּל לְהוֹצִיא אֶת הַדִּיבּוּק דֶּרֶךְ הָאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה שֶׁל הָרֶגֶל מִבְּלִי לְהַזִּיק, אֲבָל אֶת הַ"דִּיבּוּק" הַזֶּה שֶׁל הָעִיסּוּק הָאוֹבְּסֵסִיבִי בַּתַּחֲזִיּוֹת וְהַמּוֹדֵלִים וּפִתּוּחַ הַצִּפִּיּוֹת בְּעִקְבוֹת זֶה, עֲדַיִן אֵינִי מַכִּיר מִישֶׁהוּ בָּעוֹלָם שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹצִיא. בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֹאת מִלְחָמָה אֲבוּדָה מֵרֹאשׁ. צַר לִי !".

הַהוֹרִים שׁוֹמְעִים אֶת הַדְּבָרִים וְלִיבָּם נוֹפֵל בְּקִרְבָּם. "אֵיךְ ר' צְבִי הָאַבְרֵךְ הַמַּתְמִיד נָפַל בָּרֶשֶׁת שֶׁל הַתַּחֲזִיּוֹת וְנִתּוּחֵי הַמּוֹדֵלִים עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא נִהְיֶה מַמָּשׁ חוֹלֶה מִזֶּה? פִּגְעֵי הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה בְּהִתְגַּלְּמוּתָם ! הֲרֵי לְעוֹלָם לֹא נַצְלִיחַ לָצֵאת מֵהַפְּלוֹנְטֶר הַזֶּה, כִּי הַתַּחֲזִיּוֹת וְנִיתּוּחֵי הַמּוֹדֵלִים יַמְשִׁיכוּ תָּמִיד לַעֲסֹוק בָּאַשְׁלָיָה שֶׁל מָתַי יֵרֵד שֶׁלֶג, וְהַמְּצִיאוּת שֶׁהַדָּבָר בֶּאֱמֶת יִקְרֶה הִיא רְחוֹקָה מְאוֹד, כָּךְ שֶׁהַתּוֹחֶלֶת שֶׁל ר' צְבִי לְעוֹלָם לֹא תָּבוֹא לִידֵי מִימּוּשׁ, וְכָךְ לִיבּוֹ הַצָּעִיר יֵלֵךְ וְיֶחֱלֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאַחֲרִיתָהּ מִי יְשׁוּרֶנּוּ".

הַבַּאבָּא מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָם, וְאָז פּוֹנֶה אֲלֵיהֶם: "כָּעֵת תַּחְזְרוּ לְעִיר הַקֹּודֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם, וְתַשְׁאִירוּ לִי דֶּרֶךְ לִיצֹר אִתְּכֶם קֶשֶׁר. אֲנִי אֶתְפַּלֵּל שֶׂה' יָאִיר עֵינַי לִמְצֹוא אֵיזֶה יְשׁוּעָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וּבְמִידָּה וְיַעֲזֹר לִי ה' לִמְצֹוא אֵיזֶה פִּתְרוֹן לַבְּעָיָה הַקָּשָׁה אֲנִי אֶצֹּר אִתְּכֶם קֶשֶׁר".

הַהוֹרִים ור' צְבִי עוֹזְבִים אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא תַּלְגָא בְּלֵב כָּבֵד וְשָׁבוּר וְחוֹזְרִים לעיה"ק יְרוּשָׁלַיִם.

עִם הַגִּיעָם לְעִיר הַקֹּודֶשׁ צְפַת, רוֹאִים הַהוֹרִים ור' צְבִי שְׁנֵי אַבְרֵכִים הָעוֹמְדִים וְדָנִים כֵּיצַד לְחַלֵּק בֵּינֵיהֶם אֶת הַתַּשְׁלוּם עֲבוּר הָסִיטִי קָאר שֶׁהֵם שָׂכְרוּ בִּכְדֵי לְהַגִּיעַ לְמַגְ'דָּל שַׁאמְס בִּכְדֵי לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁלֶג, כַּאֲשֶׁר הָאֶחָד מַבְטִיחַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁיֵּרֵד שֶׁלֶג הֵם כְּבָר לֹא יִצְטָרְכוּ לְהַשְׂכִּיר רֶכֶב, כִּי הוּא עוֹמֵד לְקַבֵּל בְּתוֹר מַתְּנַת יוֹם הֻלֶּדֶת רֶכֶב מִסּוּג גָ'אקוּ. פּוֹנִים הַהוֹרִים ור' צְבִי לִשְׁנֵי הָאַבְרֵכִים וּשְׁאֵלָתָם בְּפִיהֶם: "סְלִיחָה שֶׁאֲנַחְנוּ מַפְרִיעִים לָכֶם בְּאֶמְצַע הַשִּׂיחָה, הִגַּעְנוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם, וַאֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל "בַּאבָּא תַּלְגָּא" בָּעִיר הָעַתִּיקָה. אוּלַי תּוּכְלוּ לְהַדְרִיךְ אוֹתָנוּ כֵּיצַד לְהַגִּיעַ לְשָׁם ? אֶחָד הָאַבְרֵכִים פּוֹנֶה לַחֲבֵרוֹ "יְדִידִי מְאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אוּלַי אַתָּה יָכוֹל לָתֵת לָהֶם הַדְרָכָה אֵיךְ לְהַגִּיעַ?". עוֹנֶה לוֹ מְאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן: "יְדִידִי חוֹבֵב הַשְּׁלָגִים, זֶה קְצָת מְסֻבָּךְ לָתֵת הַדְרָכָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ מְקוֹמִי, הֵם עֲלוּלִים לְהִתְבַּלְבֵּל וּלְאַבֵּד אֶת דַּרְכָּם בַּסִּמְטָאוֹת. הָיִיתִי מְלַוֶּה אוֹתָם עַד לְבֵיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא, אֲבָל אֲנִי בִּבְעָיָה כִּי אֲנִי מַמָּשׁ מְאַחֵר לַ"כּוֹלֵל". "אִם כָּכָה אֲנִי אֲלַוֶּה אוֹתָם עַד לְבֵיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא" אוֹמֵר חוֹבֵב הַשְּׁלָגִים.

ר' צְבִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַשִּׂיחָה בֵּין שְׁנֵי הָאַבְרֵכִים וּמִתְרַגֵּשׁ: "מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן? חוֹבֵב הַשְּׁלָגִים? אַתֶּם לֹא בְּמִקְרֶה מִפוֹרוּם אַקְלִימוּס? זֶה לֹא אַתֶּם שֶׁנְּסַעְתֶּם לְמַגְ'דָּל שַׁאמְס לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁלֶג וּבְדִיּוּק נִגְמְרָה לָכֶם הַבָּטָרִיָּה שֶׁל הַמַּצְלֵמָה?". "אָכֵן כֵּן" עוֹנִים שְׁנֵיהֶם בְּהַפְתָּעָה וּבִמְבוּכָה כְּמִי שֶׁנִּתְפְּסוּ בְּקַלְקָלָתָם. "וּמִי כְּבוֹדוֹ"? שׁוֹאֲלִים שְׁנֵיהֶם. "אֲנִי לֹא מַמָּשׁ חָבֵר פָּעִיל. אֲנִי רַק עוֹקֵב אַחֲרֵי הַתַּחֲזִיּוֹת וְהַנִּתּוּחִים שֶׁל הַמּוֹדֵלִים בַּפוֹרוּם" עוֹנֶה ר' צְבִי. מְאוֹר הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן מֵעִיף מַבָּט מָהִיר לִשְׁעוֹנוֹ וּמִתְנַצֵּל עַל כָּךְ שֶׁהוּא חַיָּב לְהִזְדָּרֵז לְהַגִּיעַ לַכּוֹלֵל וּמְמַהֵר לְהִפָּרֵד מֵהַחֲבוּרָה, כַּאֲשֶׁר חוֹבֵב הַשְּׁלָגִים פּוֹנֶה לְהַדְרִיךְ אֶת הַחֲבוּרָה בְּסִמְטָאוֹת הָעִיר הָעַתִּיקָה עַד הַגִּיעָם לְבֵיתוֹ שֶׁל בַּאבָּא תַּלְגָּא.

בְּהַגִּיעָם אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל בַּאבָּא תַּלְגָּא נִפְרַד מֵהֶם חוֹבֵב הַשְּׁלָגִים, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מֵהֶם טוֹבָה קְטַנָּה לְהַזְכִּיר גַּם אוֹתוֹ לִבְרָכָה לִפְנֵי הַבַּאבָּא. הַחֲבוּרָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא, וּמוּל פְּנֵיהֶם מִתְגַּלָּה דְּמוּתוֹ שֶׁל הַבַּאבָּא הַיּוֹשֵׁב בַּסָּלוֹן כַּאֲשֶׁר סְפָרִים פְּתוּחִים לְפָנָיו. דְּמוּתוֹ גּוֹרֶמֶת לְכֻלָּם לְהִתְפַּעֵל, בִּבְחִינַת "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו". הַבַּאבָּא פּוֹנֶה עֲלֵיהֶם בְּבִרְכַּת "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מֵהֵיכָן הִגַּעְתֶּם"?. "מִיְּרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ" עוֹנִים הָאוֹרְחִים. "וּמָה מֵבִיא אֶתְכֶם מִמָּקוֹם רָחוֹק כָּזֶה עַד לְעִיר הַקֹּדֶשׁ צְפַת, הֵן הַיּוֹם לֹא בֵּין הַזְּמַנִּים וְלֹא לָ"ג בָּעֹמֶר וְלֹא יוֹם הִלּוּלָא שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי עוֹלָם הַטְּמוּנִים כָּאן בְּבֵית הַחַיִּים"? שׁוֹאֵל הַבַּאבָּא. וְכָאן מַתְחִילִים הַהוֹרִים לְתָאֵר לִפְנֵי הַבַּאבָּא אֶת הַצָּרָה שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה לְפִתְחָם, שֵׁר' צְבִי שֶׁהִנּוֹ אַבְרֵךְ מַתְמִיד וְלַמְדָן סוֹבֵל מִזֶּה שְׁנֵי חֳרָפִים מִתּוֹפַעַת כְּאֵבִים וּמוּעָקָה בְּחָזֵהוּ, וְכִי הָרוֹפְאִים אֵינָם מַצְלִיחִים לְהָבִין וּלְגַלּוֹת מָה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַתּוֹפָעָה.

הַבַּאבָּא שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם וּמְהַרְהֵר קִמְעָה, וְאָז פּוֹנֶה אֶל הַהוֹרִים וְאוֹמֵר: "כַּיָּדוּעַ נֶפֶשׁ וְגוּף כְּרוּכִים זֶה בָּזֶה וּמַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה. לִפְעָמִים כְּאֵב הַגּוּף נוֹבֵעַ מִכְּאֵב הַנֶּפֶשׁ, וּכְבָר אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב". בִּרְצוֹנִי לְשׂוֹחֵחַ עִם ר' צְבִי בִּיחִידוּת. אָנָּא תִּתְכַּבְּדוּ לְהַמְתִּין בַּסָּלוֹן בִּזְמַן שֶׁאֲנִי אֲשׂוֹחַח עִמּוֹ".

הַבַּאבָּא קָם מִמְּקוֹמוֹ, וּמַזְמִין אֶת ר' צְבִי לְהִכָּנֵס אִתּוֹ לְאֶחָד מִן הַחֲדָרִים, שָׁם מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ הַבַּאבָּא בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת וּמְקַבֵּל תְּשׁוּבוֹת מְפֹרָטוֹת מֵר' צְבִי.

לְאַחַר קָרוֹב לְשָׁעָה שֶׁל שִׂיחָה יוֹצֵא הַבַּאבָּא מֵחַדְרוֹ אֶל הַהוֹרִים הַיְּשׁוּבִים בַּסָּלוֹן וְאוֹמֵר לָהֶם: "יֵשׁ לִי בְּשׂוֹרָה שֶׁהִיא טוֹבָה וְרָעָה. הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה- אֵין שִׂמְחָה כְּהַתָּרַת הַסְּפֵקוֹת, וְנִרְאֶה לִי שֶׁלְּלֹא סָפֵק הִצְלַחְתִּי לַעֲלוֹת עַל הַסִּבָּה הַגּוֹרֶמֶת לְבִנְכֶם- חֲתַנְכֶם לְאוֹתָם מֵחוֹשִׁים שֶׁהוּא חָשׁ בְּלִבּוֹ בִּשְׁנֵי הֶחֳרָפִים הָאַחֲרוֹנִים. וְהַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה- מִנִּסָּיוֹן, הַטִּפּוּל בַּסִּבָּה הַגּוֹרֶמֶת לְאוֹתָם מֵחוֹשִׁים בְּלִבּוֹ הוּא קָשֶׁה בְּיוֹתֵר עִם סִכּוּיֵי הַצְלָחָה מוּעָטִים בִּלְבַד".

הַהוֹרִים נוֹתְנִים מַבָּט מְבֹהָל בַּבַּאבָּא וּמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ לְבָאֵר אֶת כַּוָּנָתוֹ. הַבַּאבָּא קָם מִמְּקוֹמוֹ וּמֵבִיא קַנְקַן שֶׁל מַיִם קָרִים וְכוֹסוֹת וּמוֹרֶה לְהוֹרִים לַעֲשׂוֹת בְּרָכָה וְלִשְׁתּוֹת קֹדֶם שֶׁהוּא יַתְחִיל אֶת דְּבָרָיו. הַהוֹרִים מְבָרְכִים וְשׁוֹתִים, וּמַטִּים אֹזֶן בְּמֶתַח רַב לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַבַּאבָּא.

חֹדֶשׁ טֵבֵת שְׁנַת תשפ''ה. לִשְׁכוּנַת רָמוֹת ג' מַגִּיעַ דַּיָּר חָדָשׁ, אַבְרֵךְ בְּשֵׁם ר' צְבִי (צְבִיקָ'ה) ליבטשׁניי (אוֹהֵב שֶׁלֶג). צְבִיקָ'ה הוּא אַבְרֵךְ בֶּן שְׁלוֹשִׁים, לִיטָאִי, אַבְרֵךְ חָשׁוּב וּמַתְמִיד הַלּוֹמֵד בְּ"כּוֹלֵל" בִּשְׁכוּנַת עֶזְרַת תּוֹרָה, אָב לְאַרְבָּעָה יְלָדִים מְתוּקִים שֶׁמַּנְחִילִים לוֹ רֹוב נַחַת, נָשׂוּי לְצִיפִי מִמִּשְׁפַּחַת שֶׁנֵיְמָן, אִשָּׁה מְסוּרָה הָעוֹסֶקֶת לְפַרְנָסָתָהּ בִּרְאִיַּת חֶשְׁבּוֹן וּמְבִיאָה פַּרְנָסָה מְכֻבֶּדֶת לְבֵיתָהּ, דָּבָר הַמְּאַפְשֵׁר לִצְבִיקָ'ה בַּעֲלָהּ לִלְמֹד בְּשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ.

לִכְאוֹרָה הָאִידִילְיָה בְּהִתְגַּלְּמוּתָהּ. אִשָּׁה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת, פַּרְנָסָה מְסֻדֶּרֶת, יְלָדִים מְתוּקִים שֶׁמַּרְוִים אֶת הוֹרֵיהֶם בְּרֹב נַחַת, וְגַם דִּירָה שֶׁאֵלֶיהָ נִכְנְסוּ בְּרָמוֹת ג' שֶׁעוֹנָה לִשְׁאִיפוֹתֵיהֶם עִם שְׁכֵנִים טוֹבִים. לִכְאוֹרָה יוֹתֵר טוֹב מִזֶּה א''א לְבַקֵּשׁ.

אַךְ כָּאן קוֹרֶה דָּבָר מוּזָר. בְּמַהֲלַךְ הַחֹרֶף לְאַחַר כְּנִיסָתוֹ שֶׁל ר' צְבִי לַדִּירָה הַחֲדָשָׁה, ר' צְבִיקָ'ה מְיֻדָּעֵינוּ מַתְחִיל לָחוּשׁ מִדֵּי פַּעַם שֶׁלֹּא בְּטוֹב. מִדֵּי פַּעַם הוּא סוֹבֵל מִתְּחוּשַׁת תְּעוּקָה בַּחֲזֵה, מִין דֹּפֶק מָהִיר וּתְחוּשַׁת כְּאֵב. צְבִיקָ'ה לֹא רוֹצֶה לְהַדְאִיג אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָכֵן אֵינוֹ מְשַׁתֵּף אוֹתָהּ בְּמָה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו, עַד לְיוֹם רִאשׁוֹן כ''ה בִּשְׁבָט תשפ''ה אָז חוֹוֶה ר' צְבִי כְּאֵבִים חֲזָקִים בֶּחָזֶה, דָּבָר שֶׁמְּלַוֶּה אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ שָׁבוּעַ. כָּאן כְּבָר לֹא נִתָּן לְהַסְתִּיר שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא תַּקִּין מִתְרַחֵשׁ. גַּם רֹאשׁ הַכּוֹלֵל שֶׁל ר' צְבִיקָ'ה שָׂם לֵב שֶׁמַּשֶּׁהוּ בַּתִּפְקוּד שֶׁל ר' צְבִי אֵינוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וְלִשְׁאֵלָתוֹ אֶת ר' צְבִי הַאִם הַכֹּל בְּסֵדֶר, עוֹנֶה ר' צְבִי שֶׁהוּא לֹא מַרְגִּישׁ כ''כ טוֹב, אֲבָל הוּא מְקַוֶּה שֶׁזֶּה מַשֶּׁהוּ זְמַנִּי וְחוֹלֵף.

וְאָמְנָם כַּחֲלֹף הַזְּמַן, הַתְּחוּשׁוֹת וְהַמֵּחוֹשִׁים הוֹפְכִים לְנַחֲלַת הֶעָבָר. לִשְׁכוּנַת רָמוֹת ג' מַגִּיעַ הָאָבִיב וּלְאַחֲרָיו הַקַּיִץ שֶׁל שְׁנַת תשפ''ה, שֶׁבְּשׁוֹנֶה מִשְּׁאַר אֲזוֹרֵי הָאָרֶץ, לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא שְׁכוּנַת רָמוֹת ג' נֶהֱנֵית מִקַּיִץ נָעִים וְקָרִיר יַחֲסִית, כַּאֲשֶׁר עַל ר' צְבִי וְעַל שְׁכֵנָיו בִּשְׁכוּנַת רָמוֹת ג' עוֹבְרִים יָמִים נְעִימִים קְרִירִים יַחֲסִית וּשְׁלֵוִים, וְהַסִּיפּוּר הָרְפוּאִי כִּמְעַט שֶׁנִּשְׁכַּח.

אַךְ כָּל זֹאת עַד לְהַגָּעָתוֹ שֶׁל חֹרֶף שְׁנַת תשפ''ו, שֶׁאָז הַתּוֹפָעָה הַמַּטְרִידָה מֵהַחֹרֶף שֶׁעָבַר שׁוּב מַתְחִילָה לַחְזֹר עַל עַצְמָהּ, וּכְכָל שֶׁהַחֹרֶף מִתְקַדֵּם, תּוֹפַעַת הַכְּאֵבִים וְהַתְּעוּקָה בֶּחָזֶה חוֹזְרִים לִהְיוֹת חֵלֶק מֵחַיָּיו שֶׁל ר' צְבִיקָ'ה. כָּאן כְּבָר לֹא נִתָּן לְהַסְתִּיר יוֹתֵר. צִיפִּי אִשְׁתּוֹ שֶׁל ר' צְבִיקָ'ה נִכְנֶסֶת מַמָּשׁ לַחֲרָדוֹת, וּבְעִקְבוֹת זֹאת מַחֲלִיט ר' צְבִיקָ'ה לִפְנוֹת לְרוֹפֵא הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁמַּפְנֶה אוֹתוֹ לִבְדִיקוֹת מַקִּיפוֹת וְגַם שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לְקַרְדִּיּוֹלוֹג לְצֹרֶךְ אִבְחוּן. הַבְּדִיקוֹת שֶׁל ר' צְבִיקָ'ה מַעֲלוֹת שֶׁמְּדֻבָּר בְּאַבְרֵךְ בָּרִיא כְּמוֹ שׁוֹר. הַקַּרְדִּיּוֹלוֹג שׁוֹלֵחַ אֶת ר' צְבִיקָ'ה לִבְדִיקַת מַאֲמָץ שֶׁגַּם הִיא מַעֲלָה שֶׁמְּדֻבָּר בְּאַבְרֵךְ בַּעַל כֹּשֶׁר גּוּפָנִי מְעֻלֶּה לְלֹא שׁוּם בְּעָיָה נִרְאֵית לָעַיִן. הָרוֹפְאִים מְרִימִים יָדַיִם וְלֹא יוֹדְעִים לָתֵת הֶסְבֵּר כָּל שֶׁהוּא מַדּוּעַ סוֹבֵל ר' צְבִיקָ'ה מֵהַתּוֹפָעוֹת אוֹתָן הוּא מְתָאֵר.

וּבְיוֹם חָרְפִּי בָּהִיר אֶחָד אַחֲרֵי עוֹד בֹּקֶר שֶׁאוֹתוֹ מַתְחִיל ר' צְבִיקָ'ה עִם תְּחוּשַׁת כְּאֵבִים בֶּחָזֶה, מוֹצֵאת אֶת עַצְמָהּ צִיפִּי רַעְיָתוֹ מְרִימָה טֵלֵפוֹן לְהוֹרֶיהָ הָרַב שֶׁנֵיְמָן וְרַעְיָתוֹ וּמְשַׁתֶּפֶת אוֹתָם בְּמָה שֶׁעוֹבֵר עַל צְבִיקָ'ה בִּשְׁנֵי הֶחֳרָפִים הָאַחֲרוֹנִים, וּבְכָךְ שֶׁהָרוֹפְאִים נִלְאוּ מִלִּמְצֹא מָה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַתּוֹפָעָה הַמִּסְתּוֹרִית. ''אֲנִי מְפַחֶדֶת שֶׁאֲנִי ח''ו לֹא אֶהֱפֹךְ לְאַלְמָנָה בְּגִיל כ''כ צָעִיר'' מִתְיַפַּחַת צִיפִּי.

הוֹרֶיהָ שׁוֹמְעִים אֶת דִּבְרֵי בִּתָּם, וּמְמַהֲרִים לִיצֹר קֶשֶׁר עִם הוֹרָיו שֶׁל ר' צְבִי. מִתְבָּרֵר שֶׁהוֹרָיו שֶׁל ר' צְבִי אֵינָם יוֹדְעִים מִכְּלוּם, וְכָעֵת לָרִאשׁוֹנָה הֵם שׁוֹמְעִים מֵהַמְּחֻתָּנִים שֶׁלָּהֶם מָה מִתְרַחֵשׁ עִם בְּנָם. הֵם יוֹצְרִים קֶשֶׁר עִם בְּנָם צְבִיקָ'ה שֶׁמִּתְנַצֵּל לִפְנֵיהֶם עַל כָּךְ שֶׁהוּא לֹא שִׁתֵּף אוֹתָם עַד כֹּה בְּמָה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו כִּי הוּא לֹא רָצָה לְהַדְאִיג אוֹתָם.

הַהוֹרִים מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים מַחֲלִיטִים לָקַחַת אֶת הָעִנְיָנִים לִידֵיהֶם, וּבְאֶחָד מֵהַיָּמִים מַגִּיעִים הַהוֹרִים לְבֵיתָם שֶׁל צְבִיקָ'ה וְצִיפִּי וּבְשׂוֹרָה בְּפִיהֶם. ''רָאִינוּ שֶׁמֵּהָרוֹפְאִים לֹא תִּצְמַח יְשׁוּעָה. אָז עָרַכְנוּ קְצָת בֵּרוּרִים, וְהָיָה מִי שֶׁיָּעַץ לָנוּ לִפְנוֹת לִיהוּדִי מוּרָם מֵעַם בְּשֵׁם ''בַּאבָּא תַּלְגָּא'' הַמִּתְגּוֹרֵר בְּאַחַת מִסִּמְטָאוֹתֶיהָ שֶׁל צְפַת הָעַתִּיקָה. הַמְּיֻחָד בּוֹ שֶׁהוּא לֹא סְתָם עוֹד אֵיזֶה ''בַּאבָּא'' הָעוֹסֵק בְּעִיקָּר בִּכְתִיבַת קְמֵיעוֹת וַחֲלֻקַּת ''מַיִם קְדוֹשִׁים'', אֶלָּא נוֹדַע כְּאָדָם פִּקֵּחַ בְּיוֹתֵר הַבָּקִי גַּם בְּכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם וּתְחוּמֵי הַחַיִּים וּבִמְיֻחָד בְּכוֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת "חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא", וַאֲשֶׁר הִצְלִיחַ לִמְצֹוא מָזוֹר לְתוֹפָעוֹת אֲשֶׁר גְּדוֹלֵי הָרוֹפְאִים הִתְיָאֲשׁוּ מִלִּמְצֹוא לָהֶם פִּתְרוֹן''.

ר' צְבִי נָבוֹךְ בְּמִקְצָת, מָה לוֹ לְאַבְרֵךְ לִיטָאִי וּלְ''בַּאבָּא'' ? מָה עָבַר בָּרֹאשׁ שֶׁל הוֹרָיו וְשֶׁל הוֹרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁגַּם הֵם לִיטָאִיִּים שָׁרְשִׁיִּים שֶׁמֵּאָז וּמֵעוֹלָם סָלְדוּ מִתּוֹפַעַת הַ"בַּאבּוֹת"? הֲרֵי הֵם חִנְכוּ אוֹתוֹ מֵאָז הָיָה יֶלֶד שֶׁהַבָּבוֹת שֶׁלָּנוּ הֵם בָּבָא קַמָּא בָּבָא מְצִיעָא וּבָבָא בָּתְרָא. אֲבָל מַשֶּׁהוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל ה''בַּאבָּא'' דַּוְקָא מְדַבֵּר אֵלָיו, ''בַּאבָּא תַּלְגָא''- שֶׁלֶג ! וְכָךְ בְּיוֹם חָרְפִּי אֶחָד מוֹצְאִים אֶת עַצְמָם ר' צְבִיקָ'ה וְהוֹרָיו וְהוֹרֵי אִשְׁתּוֹ עוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם לְעֵבֶר סִמְטָאוֹת צְפַת הָעַתִּיקָה לְבֵיתוֹ שֶׁל ה''בַּאבָּא תַּלְגָּא''.